מאת: אהרון קריב, מערכת וואלה!
פירון יזם החלטה שתלמידים ימשיכו את לימודיהם 3 שבועות לתוך החופש הגדול אך הוא נקט בהחלטה שערורייתית לפיה תלמידי החינוך החרדי ימודרו מהארכה זו. פירון שכח מה זה להיות שר
אסור לאפשר לשי פירון לשבת במשרד החינוך. התנהלותו חסרת האחריות המיניסטלריאלית מחפירה, ומלמדת כי האיש מעולם לא ידע מה זה להיות שר במדינת ישראל. השר פירון יזם החלטה, מבורכת כשלעצמה, שתלמידי כיתות א' וב' ימשיכו את לימודיהם שלושה שבועות לתוך החופש הגדול. אולי כאן המקום להזכיר כי תלמידי החינוך החרדי נהנים מארכה של חמישה שבועות מידי שנה בשנה. לא על חשבון משלם המיסים.
הציבור החרדי מורגל בכך שכשהוא רוצה משהו הוא משלם על כך בעצמו ואף אחד למעלה לא יעזור לו. אולם שר החינוך נקט בהחלטה שערורייתית לפיה תלמידי החינוך החרדי ימודרו מהארכה זו. אם תהיתם מדוע, השר גם טרח להבהיר את עצמו. בועדה לביקורת המדינה אשר כונסה אמש (שני) אמר השר כי "שאני יוזם משהו חדש איני מחויב לו (לחינוך החרדי, א.ק) ומשכך אין אני רואה צורך להחיל את התוכנית הייחודית גם במגזר החרדי". וגם אם נשכח לרגע שהמילים הללו נאמרו על ידי חובש כיפה המתהדר בתואר "רב" ואמור להבין מה משמעותו של חינוך ערכי, נראה שפירון שכח מה זה להיות שר חינוך.
לדידו, הוא שר סקטוריאלי שמקדם אינטרסים של בוחריו תוך שהוא רומס בגסות ציבורים אחרים. כמו למשל אותי. אני חרדי שמשלם מיסים כחוק פלוס פלוס. אני בין אלו שמשלמים את משכורתו של כבוד השר. אני משלם לו על לשכה, על רכב, קו טלפון, עיתון יומי, ביטוח רפואי, טיסות לחו"ל ועוד המון המון הטבות שאיני מרשה אותם לעצמי. השר הנבחר, עם כל הכאב שבדבר, הוא שר החינוך שלי. כמו של ג'אפה מטייבה, אביאל ממעלה מכמש, שון מרמת אביב ומסעודה משדרות. שר הוא שר. פירון מזייף. לדידו התפקיד הציבורי אינו אלא מקום לקידום אינטרסים צרים התואמים את השקפת עולמו הדלה והמצומצמת. רק חוסר אחריות ציבורית עשוי להוביל להדרה בין ילד לילד. כשאור בן השבע ממודיעין ייהנה מקייטנות חינם, ארל'ה ממודיעין עילית יופלה לרעה. גם יו"ר המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, זעם על ההחלטה "תתעלה קצת מעל השיקולים האישים הצרים הללו וכשר חינוך תוכיח דאגה אמיתית לילדים" אמר בדיון.
אומר זאת שוב: ילד חרדי מתוקצב כיום רק בכ-35% ממה שמקבל מידי חודש בן גילו החילוני. החרדים הם היחידים המזרימים כסף למערכת החינוך ולא להפך. כהורה, אני לא צריך את שר החינוך ולא מבקש ממנו גם את מה שמגיע לי כדין וכחוק. פירון ושות' הוכיחו כי כורסת השר היא כלי לרמוס ולהחליש את הציבור במקום לשרת אותו. אולם התנהלותו הבוטה, השקופה והסהרורית של השר צריכה להדליק נורה אדומה, ומוטב פרוז'קטור, בקרב כל מי שסבור שיש מי שמנהל את משרד החינוך.
ועוד מילה לסיום: בשנת 1976 המדינה הייתה כולה כמרקחה בגלל מטוס שלם מלא בנוסעים שנחטף לאוגנדה. ראש הממשלה רבין היה אובד עצות. על השולחן עמדה הצעה לפעולה צבאית רבת סיכון, וההחלטה הייתה לא פשוטה. יו"ר האופוזיציה, מנחם בגין, ניגש לרבין ואמר לו: "אנחנו איתך בקבלת ההחלטה. אם הפעולה תיכשל, יחד נישא באחריות הציבורית" רבין הנרגש לא שכח את גילוי האחריות והמנהיגות שגילה בגין, וגם לאחר חגיגות השמחה על הצלחת המבצע ההרואי זכר לשבח את האופוזיציה והעומד בראשה. סוג האחריות הציבורית שנראה כי פירון מעולם לא ידע מהי.
פירון יזם החלטה שתלמידים ימשיכו את לימודיהם 3 שבועות לתוך החופש הגדול אך הוא נקט בהחלטה שערורייתית לפיה תלמידי החינוך החרדי ימודרו מהארכה זו. פירון שכח מה זה להיות שר
שר החינוך שי פירון (צילום: דרור עינב)
אסור לאפשר לשי פירון לשבת במשרד החינוך. התנהלותו חסרת האחריות המיניסטלריאלית מחפירה, ומלמדת כי האיש מעולם לא ידע מה זה להיות שר במדינת ישראל. השר פירון יזם החלטה, מבורכת כשלעצמה, שתלמידי כיתות א' וב' ימשיכו את לימודיהם שלושה שבועות לתוך החופש הגדול. אולי כאן המקום להזכיר כי תלמידי החינוך החרדי נהנים מארכה של חמישה שבועות מידי שנה בשנה. לא על חשבון משלם המיסים.
הציבור החרדי מורגל בכך שכשהוא רוצה משהו הוא משלם על כך בעצמו ואף אחד למעלה לא יעזור לו. אולם שר החינוך נקט בהחלטה שערורייתית לפיה תלמידי החינוך החרדי ימודרו מהארכה זו. אם תהיתם מדוע, השר גם טרח להבהיר את עצמו. בועדה לביקורת המדינה אשר כונסה אמש (שני) אמר השר כי "שאני יוזם משהו חדש איני מחויב לו (לחינוך החרדי, א.ק) ומשכך אין אני רואה צורך להחיל את התוכנית הייחודית גם במגזר החרדי". וגם אם נשכח לרגע שהמילים הללו נאמרו על ידי חובש כיפה המתהדר בתואר "רב" ואמור להבין מה משמעותו של חינוך ערכי, נראה שפירון שכח מה זה להיות שר חינוך.
לדידו, הוא שר סקטוריאלי שמקדם אינטרסים של בוחריו תוך שהוא רומס בגסות ציבורים אחרים. כמו למשל אותי. אני חרדי שמשלם מיסים כחוק פלוס פלוס. אני בין אלו שמשלמים את משכורתו של כבוד השר. אני משלם לו על לשכה, על רכב, קו טלפון, עיתון יומי, ביטוח רפואי, טיסות לחו"ל ועוד המון המון הטבות שאיני מרשה אותם לעצמי. השר הנבחר, עם כל הכאב שבדבר, הוא שר החינוך שלי. כמו של ג'אפה מטייבה, אביאל ממעלה מכמש, שון מרמת אביב ומסעודה משדרות. שר הוא שר. פירון מזייף. לדידו התפקיד הציבורי אינו אלא מקום לקידום אינטרסים צרים התואמים את השקפת עולמו הדלה והמצומצמת. רק חוסר אחריות ציבורית עשוי להוביל להדרה בין ילד לילד. כשאור בן השבע ממודיעין ייהנה מקייטנות חינם, ארל'ה ממודיעין עילית יופלה לרעה. גם יו"ר המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, זעם על ההחלטה "תתעלה קצת מעל השיקולים האישים הצרים הללו וכשר חינוך תוכיח דאגה אמיתית לילדים" אמר בדיון.
החרדים הם היחידים המזרימים כסף למערכת החינוך ולא להפך (צילום: מיכאל א. כץ)
אומר זאת שוב: ילד חרדי מתוקצב כיום רק בכ-35% ממה שמקבל מידי חודש בן גילו החילוני. החרדים הם היחידים המזרימים כסף למערכת החינוך ולא להפך. כהורה, אני לא צריך את שר החינוך ולא מבקש ממנו גם את מה שמגיע לי כדין וכחוק. פירון ושות' הוכיחו כי כורסת השר היא כלי לרמוס ולהחליש את הציבור במקום לשרת אותו. אולם התנהלותו הבוטה, השקופה והסהרורית של השר צריכה להדליק נורה אדומה, ומוטב פרוז'קטור, בקרב כל מי שסבור שיש מי שמנהל את משרד החינוך.
ועוד מילה לסיום: בשנת 1976 המדינה הייתה כולה כמרקחה בגלל מטוס שלם מלא בנוסעים שנחטף לאוגנדה. ראש הממשלה רבין היה אובד עצות. על השולחן עמדה הצעה לפעולה צבאית רבת סיכון, וההחלטה הייתה לא פשוטה. יו"ר האופוזיציה, מנחם בגין, ניגש לרבין ואמר לו: "אנחנו איתך בקבלת ההחלטה. אם הפעולה תיכשל, יחד נישא באחריות הציבורית" רבין הנרגש לא שכח את גילוי האחריות והמנהיגות שגילה בגין, וגם לאחר חגיגות השמחה על הצלחת המבצע ההרואי זכר לשבח את האופוזיציה והעומד בראשה. סוג האחריות הציבורית שנראה כי פירון מעולם לא ידע מהי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה