יום ראשון, 24 באוגוסט 2014

הציבור החרדי מזוית אישית / טור אורח


מאת יגאל בר
בתוך המפה החרדית נוצרו קרעים ופלגים. תתי פלגים. קיצוניים ופשרניים. אשר חיים זה לצד זה באדיקות מופלאה. יש להם מטריה אחת אשר כולם מסתופפים תחתיה.

החרדיות הכללית יצרה לעצמה אוטונומיה חברתית סגורה ומסוגרת. עקרונות ודעות. השקפות עולם מוכתבות. תלם חברתי אשר נחרש במוחו של מנהיג הציבור.

הציות להנהגה הוא ערך עליון בתפיסת האיש החרדי. הוא לא מותיר ספקות ושאלות בליבו של החרדי המונהג. חלקם הקיצוני לקוה ב’משיחיות’ יתירה. אך השאר לא רחוקים מזה.

ההוראות הציבוריות הנשמעות מבתיהם של המנהיגים לעולם לא יבואו עם נימוקים והסברים רחבים אלא כקביעות שרירותיות של הממסד החרדי. כך בהלכה כך בהנהגה. ואף על החשיבה.

מגזר ככל המגזרים משלב בתוכו את סוגי הכשרונות לגווניהם וגם הם מניחים את השכל מול ההכרעה.

עם אוירת הביקורת והחיפוש לאמת חל שינוי מהותי במגזר אשר מכר את שכלו תמורת ‘ממסדיות’ והחלו להפנים את ערך הביקורת בד בבד עם עקרון הציות לרבנים.

תפנית זו היא חיובית מפני שהיא מביאה את האדם להבנות חדשות ולתפיסות גבוהות יותר ממקום חשיבתו. הוא מנסה לחתור לסיבות ולא מסתפק בהכרעות קרות.

הם לא רואים זלזול בלתהות על קנקן ההכרעה..הם רואים בזה מעלה יתירה..כך או כך במבחן התוצאה כולם יצייתו להנהגה הגבוהה.

כתבתי זאת כי אתמול שמעתי את אחד מהמנהיגים של הציבור החרדי אשר לדעתי הוא נדיר בנוף הכללי בכלל ובנוף החרדי בפרט. גאונות בלתי נתפסת לצד חשיבה פשוטה ומעניינת. גישתו היא אתגרית רק מפני שאינה שרירותית. הוא אינו מפחד מאדם ואינו מזלזל בשום אדם. וכל זה אינו מונע ממנו לשאת את דעותיו בפומבי לקהל חרדי צפוף מגיל הרך ועד גיל השיבה. הוא מותח ביקורת ומאשים מנהיגים ורבנים בחוסר הבנה ואף בקרירות ואיבוד הדרך.

במהלך נאומו שארך כחצי שעה. העלה טענות מתובלות במאמרי חז”ל ופסקי הלכה. הוא חד בהגדרותיו. וצועד צעד אחר צעד עם קהל מאזיניו לתוך קבלת ההחלטה.

הוא נימק שם את שבירת הכלים של חלק מהציבור החרדי נגד חוק שוויון בנטל (וכלשונו גזירת הגיוס) הוא לא שם את זה בגדרים החמורים של ייהרג ואל יעבור כפי שעשו חלק מהרבנים ולא בעד התייצבות בלשכות הגיוס. הוא דיבר מזוית חרדית חדשה. הוא הסביר לאנשיו את מהלך חשיבתם של ראשי המדינה. מבטו העמוק נגע באסטרטגיות המורכבות של שלטון החוק מול מחאה חברתית. הוא אנלטיקן מושבע. מפרק אמירות גדולות לחסרות משמעות. הביקורת היא אינה על בסיס רגשי דת גרידא. היא מנתחת הליכי חברה ושינויים פוליטיים. הוא מפעים ברגישויות הדקות אשר מכילות בתוכם שינויים גדולים בטווח העתיד הרחוק.

קצת נדיר לראות איש אשר אנשיו מעידים עליו שמוחו ספון בסוגיות תלמודיות במהלך כל שעות היממה עד רמת חוסר שימת לב לסביבה אך כל זה אינו מונע ממנו ליהיות מעורה בכל פרטי התקופה מהפרטים הקטנים ביותר ועד לטיעונים הקשים שהעלה אמש בנאומו.

בסיום נאומו היה מוזר לראות את תלמידיו מישיבת פונבי’ז מנהלים ויכוחים עזים על כוונת דבריו אך כל זה לא גורם להם לרדוף אחריו ברחובות העיר בכדי לכבדו.

לשאלתי מדוע הרב צועד לבד בדרכו? ענה אחד מתלמידיו שהרב חי את חייו לעצמו…הצליל ששמעתי בזה הוא לא רק בריחה מאור הזרקורים שהיא מעלה לעצמה אלא מאפיין אישותי נדיר בסדר גודל של איש כזה..הוא פשוט לא רוצה שיפריעו לו לחיות.

מי שפתוח לשנות את תפיסתו על הציבור החרדי מוזמן לשמוע את הרב אשר דויטש או לעיין במאמריו.

להלן שיחתו של הגר"א דוישט ביום חמישי האחרון בכינוס בבני ברק-

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה