בית הדין הרבני נימק התרת עגונה שבעלה בתרדמת: "חידוש גדול"
הדיינים הסתמכו על הליך משפטי נדיר, המתיר להם לבצע פעולה הנוגעת לאדם ללא ידיעתו. בפסק הדין הם מבהירים כי ההחלטה "מבוססת על אדני ההלכה"
יאיר אטינגר
22.05.2014
08:32
"הנה העלובה הזו בוכה ומבכה על בעל נעוריה, ולאשר היא מפה קהלתנו שמה פניה עלינו, לשום לב אולי נוכל להמציא מזור למכתה להתירה מכבלי העיגון". בדברים אלה, שכתב ב-1882 הרב אליהו יצחק פריד, מראשי ישיבת וולוז'ין, נפתח פסק דין תקדימי של בית דין רבני שהותר שלשום לפרסום.
מדובר בהחלטת בית הדין האזורי בצפת להתיר אשה עגונה שבעלה מחוסר הכרה זה שבע שנים, תוך שימוש בהליך משפטי נדיר, "גט זיכוי", בו קובעים הדיינים חד-צדדית כי רצון הבעל הוא להתיר את אשתו ולאפשר לה להינשא לאחר. ההחלטה, שפורסמה לראשונה ב"הארץ", ניתנה לפני למעלה מחודשיים, ואמש פרסמה הנהלת בתי הדין הרבניים את פסק הדין המנומק, בן 91 עמודים, מאת הרכב הדיינים בראשות הרב אוריאל לביא.
הרב יצחק יוסף, נשיא בית הדין הרבני הגדול והרב הראשי לישראל, סירב להצטרף לפסק הדין הנועז. הדיינים פסקו בלעדיו תוך שהם מסתמכים על ברכתו של אחד מבכירי הדיינים מחוץ למערכת הממלכתית, הרב זלמן נחמיה גולדברג (הגרז"ן).
את האשה ייצגה בתיק עו"ד בתיה כהנא דרור, מנכ"לית ארגון "מבוי סתום" המסייע לעגונות ומסורבות גט. לצד הרב לביא, ישבו בבית הדין הרבנים חיים בזק ויוסף יגודה. כמה דיינים, בהם הרב יוסף, הביעו הסתייגות מפסק הדין, ובשלב זה לא ברור כיצד הוא ישפיע על סיכוייו של הרב לביא להיבחר לדיין בבית הדין הרבני הגדול.
בעלה של האשה מחוסר הכרה במצב סטטי מאז קיץ 2007, אז נפצע קשות בתאונת אופנוע. בפסק הדין כתבו הדיינים כי "על יסוד החומר שבפנינו, ובעקבות הביקורים בבית החולים ושמיעת חוות הדעת הרפואית, הגענו למסקנה ברורה שאין בה ספק - הבעל במצבו הנוכחי אינו כשיר לחלוטין לכל סוג של תקשורת עם הסובב אותו. לא ניתן להסדיר גט בדרך המקובלת... כל השנים הללו הבעל מצוי בעולם פנימי וסגור משלו, דל ורדוד ביותר". עוד כתבו כי הוא "אינו מודע ואינו מבין ברמה המינימלית והבסיסית ביותר אף את צרכיו הבסיסיים שלו". בעקבות כך, הם מסיקים כי האשה היא רק "ספק אשת איש", וחובותיה כלפי הבעל, המוגדר "שוטה" מבחינה משפטית, אינם מלאים.
לאיש ולאשה, כיום בת 34, ילדה אחת. לפני כשנתיים, משנואשה מהתקווה שבעלה יתעורר, פנתה האשה לבית הדין בבקשה שיתיר אותה. על אף שמדובר בבקשה חריגה, בית הדין דן באפשרות להתירה באמצעות פסילת קידושין, אבל מצא כי לא היה פגם הלכתי בקידושין שיכול לסייע לפסול אותם.
בעקבות כך, פנו הדיינים ל"גט זיכוי". זהו הליך משפטי נדיר, המבוסס על העיקרון ההלכתי של "זכין לאדם שלא בפניו". הוא מתיר לדיינים לבצע פעולה הנוגעת לאדם ללא ידיעתו, כל עוד היא בגדר "זכות" עבורו, ובמלים אחרות, כשהם מגיעים למסקנה שזהו האינטרס הסובייקטיבי של הבעל, על רקע חובותיו וזכויותיו כלפי סביבתו. זהו כלי רדיקלי המוכר לרוב בדיני ממונות, למשל הקניית רכוש לאדם ללא ידיעתו. קיימת אפשרות להשתמש בעיקרון זה לצורך גט - שהבעל נותן כביכול באמצעות שליח כדי להתיר קשר נישואים. בנימוקיהם, הדיינים עושים אנלוגיה ממצב בו האשה מוגדרת כ"שוטה" מבחינה משפטית ובין התיק הנוכחי, שכן "רק בגדולי הפוסקים האחרונים נמצאה התייחסות לזיכוי גט עבור הבעל".
בסיכום הדיון על שאלת ה"זיכוי", כותבים הדיינים כך: "כל האמור מיוסד על ההנחה שבמקרה הנוכחי זיכוי גט הוא זכות גמורה עבור הבעל, וזאת בהיותו מאושפז ומקבל את כל צרכיו ואת כל הטיפול הנחוץ בבית החולים - ללא הגבלה ובדרך הטובה ביותר, ואין לו שום נפקא מינה אם הוא נשוי או גרוש. מאידך, בהסדרת הגירושים אנו מסירים בעיות קשות מהבעל, שאינו ממלא חובותיו לאשתו והיה בר חיוב גירושים אילו היה ראוי לעמוד לדיון בתביעה כזו, וכן את החשש שהמציאות הנוכחית בלא גירושים עלולה להוות תקלה חמורה. בלאו הכי, האשה אינה יותר מספק אשתו, ובכך ודאי שכבר אינה מחויבת לו דבר".
בפתח דבריהם, מודים הדיינים שפסק הדין הוא "חידוש גדול", אך מוסיפים כי "הוא מבוסס כראוי על אדני ההלכה". הם מבססים את פסק הדין בעיקר על שניים מגדולי הפוסקים בדור האחרון - הרב צבי פסח פראנק והחזון אי"ש, ומוסיפים אסמכתות מעשרות רבות של מקורות, מהמשנה ועד הפוסקים האחרונים. הם מציינים כי פסיקתם הובאה גם לפני הרב עובדיה יוסף בסוף ימיו, אבל מפאת מצבו הבריאותי לא זכו לתשובה.
האם מדובר בתקדים שיסייע גם לעגונות אחרות? הדיינים טוענים שבמידה מוגבלת. הם כותבים כי "בשום פנים ואופן אין ללמוד מכאן לנידון אחר, שהבעל נתבע להתגרש ומסרב לתת גט, גם אם ללא ספק הגירושים הם זכות עבורו". הם גם נזהרים מלכתוב כי גט שכזה יכול לסייע לנשים שבעליהן נעדרים, כמו למשל במקרה של מלחמה. עו"ד כהנא דרור טוענת מנגד כי ייתכן ופסק הדין הוא בשורה לכל העגונות, לכל הפחות במקרים דומים בהם הבעל מחוסר הכרה באופן בלתי הפיך. "פסק הדין החדשני הזה הוא בשורה לכל בנות ישראל ולעולם היהודי, כיוון שהוא מאפשר התרת המלכוד של הקידושין על פי ההלכה, וניתן ליישמו גם במקרים נוספים. פסק הדין הוא מופת של מנהיגות הלכתית ואחריות חברתית, ואני מקווה כי יהווה ציון דרך ותקדים בפסיקה הרבנית".
מקור: http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2328283
הדיינים הסתמכו על הליך משפטי נדיר, המתיר להם לבצע פעולה הנוגעת לאדם ללא ידיעתו. בפסק הדין הם מבהירים כי ההחלטה "מבוססת על אדני ההלכה"
יאיר אטינגר
22.05.2014
08:32
 |
| הרב יצחק יוסף, נשיא בית הדין הרבני הגדול והרב הראשי לישראל, סירב להצטרף לפסק הדין הנועז |
"הנה העלובה הזו בוכה ומבכה על בעל נעוריה, ולאשר היא מפה קהלתנו שמה פניה עלינו, לשום לב אולי נוכל להמציא מזור למכתה להתירה מכבלי העיגון". בדברים אלה, שכתב ב-1882 הרב אליהו יצחק פריד, מראשי ישיבת וולוז'ין, נפתח פסק דין תקדימי של בית דין רבני שהותר שלשום לפרסום.
מדובר בהחלטת בית הדין האזורי בצפת להתיר אשה עגונה שבעלה מחוסר הכרה זה שבע שנים, תוך שימוש בהליך משפטי נדיר, "גט זיכוי", בו קובעים הדיינים חד-צדדית כי רצון הבעל הוא להתיר את אשתו ולאפשר לה להינשא לאחר. ההחלטה, שפורסמה לראשונה ב"הארץ", ניתנה לפני למעלה מחודשיים, ואמש פרסמה הנהלת בתי הדין הרבניים את פסק הדין המנומק, בן 91 עמודים, מאת הרכב הדיינים בראשות הרב אוריאל לביא.
הרב יצחק יוסף, נשיא בית הדין הרבני הגדול והרב הראשי לישראל, סירב להצטרף לפסק הדין הנועז. הדיינים פסקו בלעדיו תוך שהם מסתמכים על ברכתו של אחד מבכירי הדיינים מחוץ למערכת הממלכתית, הרב זלמן נחמיה גולדברג (הגרז"ן).
את האשה ייצגה בתיק עו"ד בתיה כהנא דרור, מנכ"לית ארגון "מבוי סתום" המסייע לעגונות ומסורבות גט. לצד הרב לביא, ישבו בבית הדין הרבנים חיים בזק ויוסף יגודה. כמה דיינים, בהם הרב יוסף, הביעו הסתייגות מפסק הדין, ובשלב זה לא ברור כיצד הוא ישפיע על סיכוייו של הרב לביא להיבחר לדיין בבית הדין הרבני הגדול.
בעלה של האשה מחוסר הכרה במצב סטטי מאז קיץ 2007, אז נפצע קשות בתאונת אופנוע. בפסק הדין כתבו הדיינים כי "על יסוד החומר שבפנינו, ובעקבות הביקורים בבית החולים ושמיעת חוות הדעת הרפואית, הגענו למסקנה ברורה שאין בה ספק - הבעל במצבו הנוכחי אינו כשיר לחלוטין לכל סוג של תקשורת עם הסובב אותו. לא ניתן להסדיר גט בדרך המקובלת... כל השנים הללו הבעל מצוי בעולם פנימי וסגור משלו, דל ורדוד ביותר". עוד כתבו כי הוא "אינו מודע ואינו מבין ברמה המינימלית והבסיסית ביותר אף את צרכיו הבסיסיים שלו". בעקבות כך, הם מסיקים כי האשה היא רק "ספק אשת איש", וחובותיה כלפי הבעל, המוגדר "שוטה" מבחינה משפטית, אינם מלאים.
לאיש ולאשה, כיום בת 34, ילדה אחת. לפני כשנתיים, משנואשה מהתקווה שבעלה יתעורר, פנתה האשה לבית הדין בבקשה שיתיר אותה. על אף שמדובר בבקשה חריגה, בית הדין דן באפשרות להתירה באמצעות פסילת קידושין, אבל מצא כי לא היה פגם הלכתי בקידושין שיכול לסייע לפסול אותם.
בעקבות כך, פנו הדיינים ל"גט זיכוי". זהו הליך משפטי נדיר, המבוסס על העיקרון ההלכתי של "זכין לאדם שלא בפניו". הוא מתיר לדיינים לבצע פעולה הנוגעת לאדם ללא ידיעתו, כל עוד היא בגדר "זכות" עבורו, ובמלים אחרות, כשהם מגיעים למסקנה שזהו האינטרס הסובייקטיבי של הבעל, על רקע חובותיו וזכויותיו כלפי סביבתו. זהו כלי רדיקלי המוכר לרוב בדיני ממונות, למשל הקניית רכוש לאדם ללא ידיעתו. קיימת אפשרות להשתמש בעיקרון זה לצורך גט - שהבעל נותן כביכול באמצעות שליח כדי להתיר קשר נישואים. בנימוקיהם, הדיינים עושים אנלוגיה ממצב בו האשה מוגדרת כ"שוטה" מבחינה משפטית ובין התיק הנוכחי, שכן "רק בגדולי הפוסקים האחרונים נמצאה התייחסות לזיכוי גט עבור הבעל".
בסיכום הדיון על שאלת ה"זיכוי", כותבים הדיינים כך: "כל האמור מיוסד על ההנחה שבמקרה הנוכחי זיכוי גט הוא זכות גמורה עבור הבעל, וזאת בהיותו מאושפז ומקבל את כל צרכיו ואת כל הטיפול הנחוץ בבית החולים - ללא הגבלה ובדרך הטובה ביותר, ואין לו שום נפקא מינה אם הוא נשוי או גרוש. מאידך, בהסדרת הגירושים אנו מסירים בעיות קשות מהבעל, שאינו ממלא חובותיו לאשתו והיה בר חיוב גירושים אילו היה ראוי לעמוד לדיון בתביעה כזו, וכן את החשש שהמציאות הנוכחית בלא גירושים עלולה להוות תקלה חמורה. בלאו הכי, האשה אינה יותר מספק אשתו, ובכך ודאי שכבר אינה מחויבת לו דבר".
בפתח דבריהם, מודים הדיינים שפסק הדין הוא "חידוש גדול", אך מוסיפים כי "הוא מבוסס כראוי על אדני ההלכה". הם מבססים את פסק הדין בעיקר על שניים מגדולי הפוסקים בדור האחרון - הרב צבי פסח פראנק והחזון אי"ש, ומוסיפים אסמכתות מעשרות רבות של מקורות, מהמשנה ועד הפוסקים האחרונים. הם מציינים כי פסיקתם הובאה גם לפני הרב עובדיה יוסף בסוף ימיו, אבל מפאת מצבו הבריאותי לא זכו לתשובה.
האם מדובר בתקדים שיסייע גם לעגונות אחרות? הדיינים טוענים שבמידה מוגבלת. הם כותבים כי "בשום פנים ואופן אין ללמוד מכאן לנידון אחר, שהבעל נתבע להתגרש ומסרב לתת גט, גם אם ללא ספק הגירושים הם זכות עבורו". הם גם נזהרים מלכתוב כי גט שכזה יכול לסייע לנשים שבעליהן נעדרים, כמו למשל במקרה של מלחמה. עו"ד כהנא דרור טוענת מנגד כי ייתכן ופסק הדין הוא בשורה לכל העגונות, לכל הפחות במקרים דומים בהם הבעל מחוסר הכרה באופן בלתי הפיך. "פסק הדין החדשני הזה הוא בשורה לכל בנות ישראל ולעולם היהודי, כיוון שהוא מאפשר התרת המלכוד של הקידושין על פי ההלכה, וניתן ליישמו גם במקרים נוספים. פסק הדין הוא מופת של מנהיגות הלכתית ואחריות חברתית, ואני מקווה כי יהווה ציון דרך ותקדים בפסיקה הרבנית".
מקור: http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2328283
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה