מאת: יקי אדמקר, מערכת וואלה!
יום חמישי, 29 במאי 2014, 17:00
מי התחתנה הכי צעירה? מי נחשבת לדומיננטית ביותר? מי נישאה עם אלמן? ומי הייתה צריכה לקבל אישור על הכובע המיוחד שעל ראשה? הצצה לחייהן של 5 מנשות האדמו"רים הבכירים
(צילום: Kevin Frayer. AP)
לפני שנתיים באירוע שהתקיים בבני ברק, נחשפו לראשונה נשות האדמו"רים והרבנים. על הבמה שהוצבה ברחבת הסמינר החרדי 'אור החיים' עלו בזו אחר זו הגברות הראשונות של העולם החרדי והוקירו תודה לאלפי נשים חרדיות המאפשרות לבעליהן להקדיש את רוב שעות היממה ללימוד התורה. זו הייתה הפעם הראשונה שהן הופיעו ונאמו בפומבי. כולן יחד.
את תשומת הלב המרכזית מקדישים במגזר החרדי לאדמו"רים עצמם. נשותיהם בחרו לחיות לצדם של רבנים חשובים המשפיעים על חייהם של אלפי חסידים ומאמינים. בחלק מהמקרים הן ממלאות תפקיד סביל ועומדות בצד. באחרים, מדובר בנשים נמרצות וחזקות שמחוללות מהפכות חצר. וואלה! יהדות מציגה: הצצה ראשונה לחייהן של חמש מנשות האדמו"רים הבכירים בישראל ובעולם.
הרבנית שיינדל הגר, חסידות ויז'ניץ
(צילום רבנית: מאיר אלפסי. צילום אדמו"ר: ישראל כהן)
הרבנית הגר, בת 77 היא אשתו השנייה של רבי משה יהושע הגר, האדמו"ר מויז'ניץ המנוח. היא מילאה את מקומה של האישה הראשונה, הרבנית אסתר לאה הגר, שנפטרה. היא אחת הנשים החזקות בעולם החסידי.
בגיל 85, כעבור כמה שנים מאז פטירת אשתו הראשונה, ביקש האדמו"ר להתחתן עם שיינדל, אלמנה ירושלמית הצעירה ממנו ב-20 שנה. מי שלא אהב את השידוך, היה בנו הצעיר מנחם מנדל, היום אחד מאדמו"רי ויז'ניץ, המתחרה על ההנהגה והשליטה מול אחיו הבכור ישראל הגר. על אף שנישאה לאדמו"ר כשהיה כבר מבוגר, השפעתה על החסידות הייתה גדולה.
כך לדוגמה, היא חתומה על חזרתו של הבן הבכור ישראל לתוך החסידות כש-30 שנה קודם הוא סולק על ידי אביו מהבית והודח מהשליטה שהחזיק במוסדות. עד להדחה הזו אשר הכתה בתדהמה את המגזר החרדי, היה הבן ישראל יורש העצר הבלתי מעורער של אביו.
הבן הצעיר מנחם מנדל התנגד לשידוך של אביו עם שיינדל כשהתברר לו שהיא מקורבת לאדמו"ר מבעלז, מי שניסה לא פעם לפעול להחזרת הבן ישראל לחסידות. מנחם מנדל טען כי אם אביו יתחתן איתה, היא תשפיע עליו להחזיר את הבן המבוגר ובכך יתערער מעמדו בחסידות.
על אף ההתנגדות, ב-2002, רקמה הרבנית תוכנית לחזרתו של בנה החורג לחסידות ותוך שבועות ספורים נטל בעלה האדמו"ר את השליטה בכל המוסדות והעבירה לידי בנו הבכור שזכה שוב במעמד יורש העצר.
באותה תקופה, כשהידרדר מצבו הבריאותי של האדמו"ר היא נותרה לצדו ודאגה לו לכל מה שנדרש. זו גם הסיבה שאחרי פטירתו נשאר לה מקום של כבוד בחסידות והיא נותרה לגור בביתו בבני ברק. בנה החורג רבי ישראל, שירש את אביו בתפקיד האדמו"ר, עולה מידי שבת לביתה כדי לאחל לה ברכת 'שבת שלום'. "הוא מעריך אותה מאד ויודע להוקיר לה טובה", סיפר אחד החסידים.
"היא מוזמנת לאירועים בחסידות", הוא מוסיף, "מוסרת הרצאות לבנות סמינרים גם מחסידויות אחרות ומפעילה ארגון שמסייע לחתנים וכלות בקהילה". לדבריו, "היא עדיין נחשבת האישה הראשונה בחסידות למרות שהגיעה רק לפני מספר שנים ולמרות שיש את נשותיהם של שני האדמו"רים הנוכחיים, ישראל ומנחם מנדל".
החסידים לא שוכחים לה את השנים הרבות בהם גילתה מסירות עצומה לבעלה ושעמדה לימינו גם בשעות ובזמנים הקשים בימי מחלתו. "הגבאים ידעו שהם יכולים להיות רגועים גם בשעות שהם אינם על ידו", אמר המקורב, "בכדי לשמש את המנהיג הרוחני, היא עשתה הכול".
(צילום רבנית: מאיר אלפסי. צילום אדמו"ר: ישראל כהן)
הרבנית הגר, בת 77 היא אשתו השנייה של רבי משה יהושע הגר, האדמו"ר מויז'ניץ המנוח. היא מילאה את מקומה של האישה הראשונה, הרבנית אסתר לאה הגר, שנפטרה. היא אחת הנשים החזקות בעולם החסידי.
בגיל 85, כעבור כמה שנים מאז פטירת אשתו הראשונה, ביקש האדמו"ר להתחתן עם שיינדל, אלמנה ירושלמית הצעירה ממנו ב-20 שנה. מי שלא אהב את השידוך, היה בנו הצעיר מנחם מנדל, היום אחד מאדמו"רי ויז'ניץ, המתחרה על ההנהגה והשליטה מול אחיו הבכור ישראל הגר. על אף שנישאה לאדמו"ר כשהיה כבר מבוגר, השפעתה על החסידות הייתה גדולה.
כך לדוגמה, היא חתומה על חזרתו של הבן הבכור ישראל לתוך החסידות כש-30 שנה קודם הוא סולק על ידי אביו מהבית והודח מהשליטה שהחזיק במוסדות. עד להדחה הזו אשר הכתה בתדהמה את המגזר החרדי, היה הבן ישראל יורש העצר הבלתי מעורער של אביו.
הבן הצעיר מנחם מנדל התנגד לשידוך של אביו עם שיינדל כשהתברר לו שהיא מקורבת לאדמו"ר מבעלז, מי שניסה לא פעם לפעול להחזרת הבן ישראל לחסידות. מנחם מנדל טען כי אם אביו יתחתן איתה, היא תשפיע עליו להחזיר את הבן המבוגר ובכך יתערער מעמדו בחסידות.
על אף ההתנגדות, ב-2002, רקמה הרבנית תוכנית לחזרתו של בנה החורג לחסידות ותוך שבועות ספורים נטל בעלה האדמו"ר את השליטה בכל המוסדות והעבירה לידי בנו הבכור שזכה שוב במעמד יורש העצר.
באותה תקופה, כשהידרדר מצבו הבריאותי של האדמו"ר היא נותרה לצדו ודאגה לו לכל מה שנדרש. זו גם הסיבה שאחרי פטירתו נשאר לה מקום של כבוד בחסידות והיא נותרה לגור בביתו בבני ברק. בנה החורג רבי ישראל, שירש את אביו בתפקיד האדמו"ר, עולה מידי שבת לביתה כדי לאחל לה ברכת 'שבת שלום'. "הוא מעריך אותה מאד ויודע להוקיר לה טובה", סיפר אחד החסידים.
"היא מוזמנת לאירועים בחסידות", הוא מוסיף, "מוסרת הרצאות לבנות סמינרים גם מחסידויות אחרות ומפעילה ארגון שמסייע לחתנים וכלות בקהילה". לדבריו, "היא עדיין נחשבת האישה הראשונה בחסידות למרות שהגיעה רק לפני מספר שנים ולמרות שיש את נשותיהם של שני האדמו"רים הנוכחיים, ישראל ומנחם מנדל".
החסידים לא שוכחים לה את השנים הרבות בהם גילתה מסירות עצומה לבעלה ושעמדה לימינו גם בשעות ובזמנים הקשים בימי מחלתו. "הגבאים ידעו שהם יכולים להיות רגועים גם בשעות שהם אינם על ידו", אמר המקורב, "בכדי לשמש את המנהיג הרוחני, היא עשתה הכול".
הרבנית סאשה טייטלבוים, חסידות סאטמר
(צילום רבנית: יח"צ. צילום אדמו"ר: בחדרי חרדים)
אשת האדמו"ר, רבי אהרון טייטלבוים, ובתו של האדמו"ר מויז'ניץ המנוח, רבי משה יהושע הגר. נולדה בבני ברק והיא אשת אחד האדמו"רים הגדולים בעולם.
"כבר אצל הסבא היא הייתה מקום ראשון", מספר אחד מאנשי חצר סאטמר על הרבנית שהייתה אהובה באופן מיוחד גם על ידי סבה, האדמו"ר חיים מאיר הגר. הרבנית הייתה דמות מיוחדת כבר בילדותה. "מגיל צעיר ראו עליה את טוב לבה היוצא דופן וכשחיפשו לה שידוך, היה ברור שרוצים את הכי טוב עבורה".
בגיל 17, התארסה עם אהרון טייטלבוים, בנו של האדמו"ר רבי משה טייטלבוים ולימים האדמו"ר מסאטמר. החתונה המפוארת התקיימה בשיכון ויז'ניץ בבני ברק שם גם התגוררו "הזוג המלכותי" בחצי שנה הראשונה לנישואיהם. מאוחר יותר, עברו להתגורר בשכונת וויליאמסבורג שם מונה בעלה לרב קהילת סיגוט בעיר.
"מסירות הנפש שלה ללימוד התורה היה משהו על טבעי", מספר מקורב לרבנית, "בעלה האדמו"ר ישב ולמד 18 שעות ביממה והיא עשתה כל מה שיכלה כדי שהוא יוכל להמשיך ללמוד במתכונת הזו". אף שחסידות סאטמר ידועה כעשירה ומבוססת, הרבנית ובעלה ידעו אז ימים קשים. "היא הייתה רחוקה מבית הוריה, הסתפקה במועט וגידלה את ילדיה במסירות ובדוחק רב".
ב-1980 מונה בעלה לרבה של קריית יואל במונרו, הם עברו להתגורר שם והרבנית החלה בהקמת פרויקטים, "היא עזרה לתושבי הקהילה ולכל יהודי שהיה במצוקה. ביקרה חולים בבתי החולים בניו יורק ושם בנתה קשרים ענפים עם רופאים ידועים בעולם". באמצעות קשריה הענפים, היא מסייעת היום לעשרות חולים.
עד לשנת 2000 בלט בעלה כדמות המרכזית בחסידות וההנחה המקובלת בקרב החסידים הייתה שהוא ימלא את מקום אביו. אלא שבאותה שנה, הוזמן אחיו רבי יקותיאל יהודה לשוב לארה"ב. שנתיים מאוחר יותר, נטען כי אביו האדמו"ר ביקש שבנו יקותיאל יהודה, ימונה לאדמו"ר אחריו. לכן, לאחר פטירת האב ב-2006, החסידות התפצלה לשניים ובין פלגיה מתנהלת עד היום מחלוקת עזה.
הרבנית, כך אומרים עליה, מתרחקת מהפוליטיקה בתוך החסידות, "יש לא מעט אנשים שפגעו בבעלה ובילדיה ובה עצמה אבל היא נקטה תמיד בדרך השלום". אחד הסיפורים המוכרים בחצר החסידות הוא מקרה שאירע לפני חמש שנים כשהרבנית ביקרה בבית החולים NYU ופגשה בין המיטות אישה שבעלה ואביו ציערו מאד את האדמו"ר, "האישה סובבה את פניה כדי שהרבנית לא תיראה אותה. הרבנית ניגשה לשאול על מצבה ואמרה לה: "כאן אני לא הרבנית מסאטמר. כאן אני סאשה טייטלבוים".
במסגרת עבודתה הקימה את ארגון "אהבת חסד", שעוזר למשפחות הנזקקות לעזרה רפואית. בכל חודש היא מקיימת ערב התרמה בעיר אחרת בניו יורק ומתרימה את נשות החסידות עבור הארגון. היא גם עומדת מאחורי הפרויקט 'אשת חיל', בית הבראה עבור יולדות החסידות, "היא מגיעה לשם מידי שבוע כדי להתעניין בשלומן של הנשים".
(צילום רבנית: יח"צ. צילום אדמו"ר: בחדרי חרדים)
אשת האדמו"ר, רבי אהרון טייטלבוים, ובתו של האדמו"ר מויז'ניץ המנוח, רבי משה יהושע הגר. נולדה בבני ברק והיא אשת אחד האדמו"רים הגדולים בעולם.
"כבר אצל הסבא היא הייתה מקום ראשון", מספר אחד מאנשי חצר סאטמר על הרבנית שהייתה אהובה באופן מיוחד גם על ידי סבה, האדמו"ר חיים מאיר הגר. הרבנית הייתה דמות מיוחדת כבר בילדותה. "מגיל צעיר ראו עליה את טוב לבה היוצא דופן וכשחיפשו לה שידוך, היה ברור שרוצים את הכי טוב עבורה".
בגיל 17, התארסה עם אהרון טייטלבוים, בנו של האדמו"ר רבי משה טייטלבוים ולימים האדמו"ר מסאטמר. החתונה המפוארת התקיימה בשיכון ויז'ניץ בבני ברק שם גם התגוררו "הזוג המלכותי" בחצי שנה הראשונה לנישואיהם. מאוחר יותר, עברו להתגורר בשכונת וויליאמסבורג שם מונה בעלה לרב קהילת סיגוט בעיר.
"מסירות הנפש שלה ללימוד התורה היה משהו על טבעי", מספר מקורב לרבנית, "בעלה האדמו"ר ישב ולמד 18 שעות ביממה והיא עשתה כל מה שיכלה כדי שהוא יוכל להמשיך ללמוד במתכונת הזו". אף שחסידות סאטמר ידועה כעשירה ומבוססת, הרבנית ובעלה ידעו אז ימים קשים. "היא הייתה רחוקה מבית הוריה, הסתפקה במועט וגידלה את ילדיה במסירות ובדוחק רב".
ב-1980 מונה בעלה לרבה של קריית יואל במונרו, הם עברו להתגורר שם והרבנית החלה בהקמת פרויקטים, "היא עזרה לתושבי הקהילה ולכל יהודי שהיה במצוקה. ביקרה חולים בבתי החולים בניו יורק ושם בנתה קשרים ענפים עם רופאים ידועים בעולם". באמצעות קשריה הענפים, היא מסייעת היום לעשרות חולים.
עד לשנת 2000 בלט בעלה כדמות המרכזית בחסידות וההנחה המקובלת בקרב החסידים הייתה שהוא ימלא את מקום אביו. אלא שבאותה שנה, הוזמן אחיו רבי יקותיאל יהודה לשוב לארה"ב. שנתיים מאוחר יותר, נטען כי אביו האדמו"ר ביקש שבנו יקותיאל יהודה, ימונה לאדמו"ר אחריו. לכן, לאחר פטירת האב ב-2006, החסידות התפצלה לשניים ובין פלגיה מתנהלת עד היום מחלוקת עזה.
הרבנית, כך אומרים עליה, מתרחקת מהפוליטיקה בתוך החסידות, "יש לא מעט אנשים שפגעו בבעלה ובילדיה ובה עצמה אבל היא נקטה תמיד בדרך השלום". אחד הסיפורים המוכרים בחצר החסידות הוא מקרה שאירע לפני חמש שנים כשהרבנית ביקרה בבית החולים NYU ופגשה בין המיטות אישה שבעלה ואביו ציערו מאד את האדמו"ר, "האישה סובבה את פניה כדי שהרבנית לא תיראה אותה. הרבנית ניגשה לשאול על מצבה ואמרה לה: "כאן אני לא הרבנית מסאטמר. כאן אני סאשה טייטלבוים".
במסגרת עבודתה הקימה את ארגון "אהבת חסד", שעוזר למשפחות הנזקקות לעזרה רפואית. בכל חודש היא מקיימת ערב התרמה בעיר אחרת בניו יורק ומתרימה את נשות החסידות עבור הארגון. היא גם עומדת מאחורי הפרויקט 'אשת חיל', בית הבראה עבור יולדות החסידות, "היא מגיעה לשם מידי שבוע כדי להתעניין בשלומן של הנשים".
הרבנית שושנה אלתר, חסידות גור
(צילום הרבנית: מאיר אלפסי. צילום אדמו"ר: בועז בן ארי)
הרבנית אלתר היא אשתו של הרבי יעקב אלתר, אדמו"ר חסידות גור. כיוון שמדובר באחת החסידויות הגדולות והעשירות ביותר בעולם, אלתר מרכזת בידיה הרבה מאוד כוח. היא נחשבת לאשה חזקה שמשפיעה על דעתו של האדמו"ר. "יש לה השפעה מטורפת עליו", אומרים מקורביה.
חסידות גור עמן שוחחנו סיפרו כי הרבנית אלתר מנהלת קשר חזק עם נשות החסידות. לדברי חלק מהן, "היא אישה פשוטה, חמה ועדינה. השקט שלה אוגד סביבו את כל נשות החסידות. כל אחת שיש לה בעיה, יכולה להתקשר ולדבר איתה. היא עוזרת לכל אחד באופן אישי. נשים שיש להן בעיות בשלום בית מתייעצות איתה, היא משוחחת ושואלת לשלומן של נשים חולות".
בעוד הגברים בחסידות הרגישו מחוברים לאדמו"ר, הנשים הרגישו קצת מנותקות ואת הבעיה הזו פתרה עבורן הרבנית, "כולן רצו להיות שותפות לחוויית הגברים", סיפרה אחת מנשות החסידות, "הרבנית פתחה עבורנו את עזרת הנשים בבית המדרש הגדול. בזכותה אנחנו מגיעות כל שבת כדי להיות שותפות למה שהבעלים שלנו עוברים וחווים. בכך גם אנחנו מרגישות קשר חזק לחסידות".
הרבנית נעזרת באישה הצמודה אליה רוב שעות היממה, ולמרות זאת, לא כל אישה זוכה לקשר עמה, "יש נשים שאינן מכירות אותה באופן אישי ולכן הן לא תמיד זוכות ליחס דומה לנשים אחרות בחסידות. זה תלוי בדברים רבים, בעיקר בגיל של האישה". הרבנית עצמה מעבירה גם שיעורי תורה ומשמשת לעתים צינור להעברת מסרים לבעלה האדמו"ר.
(צילום הרבנית: מאיר אלפסי. צילום אדמו"ר: בועז בן ארי)
הרבנית אלתר היא אשתו של הרבי יעקב אלתר, אדמו"ר חסידות גור. כיוון שמדובר באחת החסידויות הגדולות והעשירות ביותר בעולם, אלתר מרכזת בידיה הרבה מאוד כוח. היא נחשבת לאשה חזקה שמשפיעה על דעתו של האדמו"ר. "יש לה השפעה מטורפת עליו", אומרים מקורביה.
חסידות גור עמן שוחחנו סיפרו כי הרבנית אלתר מנהלת קשר חזק עם נשות החסידות. לדברי חלק מהן, "היא אישה פשוטה, חמה ועדינה. השקט שלה אוגד סביבו את כל נשות החסידות. כל אחת שיש לה בעיה, יכולה להתקשר ולדבר איתה. היא עוזרת לכל אחד באופן אישי. נשים שיש להן בעיות בשלום בית מתייעצות איתה, היא משוחחת ושואלת לשלומן של נשים חולות".
בעוד הגברים בחסידות הרגישו מחוברים לאדמו"ר, הנשים הרגישו קצת מנותקות ואת הבעיה הזו פתרה עבורן הרבנית, "כולן רצו להיות שותפות לחוויית הגברים", סיפרה אחת מנשות החסידות, "הרבנית פתחה עבורנו את עזרת הנשים בבית המדרש הגדול. בזכותה אנחנו מגיעות כל שבת כדי להיות שותפות למה שהבעלים שלנו עוברים וחווים. בכך גם אנחנו מרגישות קשר חזק לחסידות".
הרבנית נעזרת באישה הצמודה אליה רוב שעות היממה, ולמרות זאת, לא כל אישה זוכה לקשר עמה, "יש נשים שאינן מכירות אותה באופן אישי ולכן הן לא תמיד זוכות ליחס דומה לנשים אחרות בחסידות. זה תלוי בדברים רבים, בעיקר בגיל של האישה". הרבנית עצמה מעבירה גם שיעורי תורה ומשמשת לעתים צינור להעברת מסרים לבעלה האדמו"ר.
הרבנית שרה רוקח, חסידות בעלז
(צילום רבנית: מאיר אלפסי. צילום אדמו"ר: יעקב נחומי בחדרי חרדים)
הרבנית רוקח היא אשתו של האדמו"ר מבעלז, ובתו של האדמו"ר הקודם של חסידות ויז'ניץ. היא הדומיננטית מבין נשות האדמו"רים ויש שאומרים עליה שהיא אדמו"רית בעצמה. לפני 50 שנה, בגיל 18, נישאה עם יששכר דב רוקח, אז 'הינוקא' של החסידות ולימים האדמו"ר. העיתונים "מעריב" ו"דבר" סיקרו בהרחבה את השמחה והגדירו אותה "חתונת הדור".
לאחר תקופה של שנה וחצי מאז החתונה, מונה 'הינוקא' לאדמו"ר מבעלז ונכנס לנעליו הגדולות של דודו שנפטר תשע שנים קודם לכן, פטירה שהותירה את החסידות ללא מנהיג. רוקח הצעירה הפכה גם היא לרבנית. במשך 11 שנים התקשו בני הזוג להביא ילד לעולם, שבבוא היום יירש את החסידות. "כולם חיכו", משחזר אחד החסידים, "הייתה ציפייה ודריכות רבה".
ואז אחרי יותר מעשור שנים בחסידות נשמו לרווחה. נולד בנה היחיד של רוקח, אהרון מרדכי רוקח שהפך ליורש הרשמי של אביו. לאחרונה, אף השיא את בנו בחתונת פאר עם רבנים ואישי ציבור מכל המגזר החרדי.
מידי שבוע, עולות לביתה אלפי נשים המבקשות לקבל ברכה ועצה. חלקן מעבירות דרכה תרומות לנזקקים והרבנית המכונה בפי משפחתה ומקורביה שרול'ה, עוסקת גם במעשי צדקה, מסייעת ומחזקת יתומים ואלמנות ויוצאת מידי שנה למסעי תרומות ברחבי העולם. "בכל יום ובכל שעה היא עוסקת בחסד", מספר גורם בחסידות, "היא משתתפת באירועים של החסידים וכשצריך היא מנחמת אבלים כאילו הם היו הילדים שלה ממש".
אחד מפריטי הלבוש המאפיינים את הרבנית רוקח הוא כיסוי הראש הגבוה שעל ראשה. הכיסוי הייחודי הוא סוג של כובע מטפחת והאגדה מספרת שהאדמו"ר מבעלז, רבי אהרון רוקח נדרש לאשר את הכיסויים הגבוהים הללו.
לאחר תקופה של שנה וחצי מאז החתונה, מונה 'הינוקא' לאדמו"ר מבעלז ונכנס לנעליו הגדולות של דודו שנפטר תשע שנים קודם לכן, פטירה שהותירה את החסידות ללא מנהיג. רוקח הצעירה הפכה גם היא לרבנית. במשך 11 שנים התקשו בני הזוג להביא ילד לעולם, שבבוא היום יירש את החסידות. "כולם חיכו", משחזר אחד החסידים, "הייתה ציפייה ודריכות רבה".
ואז אחרי יותר מעשור שנים בחסידות נשמו לרווחה. נולד בנה היחיד של רוקח, אהרון מרדכי רוקח שהפך ליורש הרשמי של אביו. לאחרונה, אף השיא את בנו בחתונת פאר עם רבנים ואישי ציבור מכל המגזר החרדי.
מידי שבוע, עולות לביתה אלפי נשים המבקשות לקבל ברכה ועצה. חלקן מעבירות דרכה תרומות לנזקקים והרבנית המכונה בפי משפחתה ומקורביה שרול'ה, עוסקת גם במעשי צדקה, מסייעת ומחזקת יתומים ואלמנות ויוצאת מידי שנה למסעי תרומות ברחבי העולם. "בכל יום ובכל שעה היא עוסקת בחסד", מספר גורם בחסידות, "היא משתתפת באירועים של החסידים וכשצריך היא מנחמת אבלים כאילו הם היו הילדים שלה ממש".
אחד מפריטי הלבוש המאפיינים את הרבנית רוקח הוא כיסוי הראש הגבוה שעל ראשה. הכיסוי הייחודי הוא סוג של כובע מטפחת והאגדה מספרת שהאדמו"ר מבעלז, רבי אהרון רוקח נדרש לאשר את הכיסויים הגבוהים הללו.
הרבנית שרה הלברשטם, חסידות צאנז
הרבנית מצאנז בתמונה משמאל (צילום רבנית: משה גולדשטיין. צילום אדמו"ר: ויקיפדיה)
הרבנית הלברשטם, בת 62, אשתו של האדמו"ר צבי אלימלך ובתו של שמואל אלכסנדר אונסדורפר, ממקורבי חמיה, האדמו"ר מצאנז המנוח.
פחות מוכרת ברחוב החרדי ופועלת לרוב בתוך החסידות עצמה. "היא ידועה בעיקר במעשי חסד שלה", מספר מקורב אליה, "היא משמשת כאוזן לנשים רבות מהחסידות וגם לנשים חילוניות מנתניה (העיר בה שוכנת החסידות) שנוהרות לפתחה".
לרבנית 4 בנים בלבד. היא ייסדה את 'נשי צאנז', ארגון המחלק ארוחות ליולדות בשבוע הראשון שאחרי הלידה, ארגון הפועל בכל רחבי הארץ. השפעתה על נשות החסידות מקרינה על חסידי בעלה. "הן מוצאות את החיזור והעידוד מאשת האדמו"ר ובכך מרגישות קשורות בחסידות עצמה". לדברי גורם בחסידות, "הרבנית נוסעת לניחום אבלים. היא דואגת ומתקשרת לכל מי שצריכה סיוע או חיזוק".
בחסידות צאנז יש שמייחסים את התואר "האישה הראשונה בחסידות" לאמו של האדמו"ר הנוכחי, אשתו של האדמו"ר הקודם. היא מתגוררת בניו ג'רזי בארה"ב ובנה האדמו"ר נוהג מידי יומיים להתקשר אליה ומקפיד לבקר אותה פעם בשנה במקום מגוריה מעבר לים.
כך לדוגמה, כשנכד האדמו"ר השתדך עם בחירת לבו, התעקש האדמו"ר שלא לערוך את מעמד הרמת לחיים לשידוך מאחר ורצה קודם לעדכן את אמו הרבנית, "היה אסרו חג בארץ ובארה"ב היה עדיין חג", סיפר אחד ממקורביו, "הרבי לא רצה שהשידוך ייסגר לפני שאמו תדע".
הרבנית מצאנז בתמונה משמאל (צילום רבנית: משה גולדשטיין. צילום אדמו"ר: ויקיפדיה)
הרבנית הלברשטם, בת 62, אשתו של האדמו"ר צבי אלימלך ובתו של שמואל אלכסנדר אונסדורפר, ממקורבי חמיה, האדמו"ר מצאנז המנוח.
פחות מוכרת ברחוב החרדי ופועלת לרוב בתוך החסידות עצמה. "היא ידועה בעיקר במעשי חסד שלה", מספר מקורב אליה, "היא משמשת כאוזן לנשים רבות מהחסידות וגם לנשים חילוניות מנתניה (העיר בה שוכנת החסידות) שנוהרות לפתחה".
לרבנית 4 בנים בלבד. היא ייסדה את 'נשי צאנז', ארגון המחלק ארוחות ליולדות בשבוע הראשון שאחרי הלידה, ארגון הפועל בכל רחבי הארץ. השפעתה על נשות החסידות מקרינה על חסידי בעלה. "הן מוצאות את החיזור והעידוד מאשת האדמו"ר ובכך מרגישות קשורות בחסידות עצמה". לדברי גורם בחסידות, "הרבנית נוסעת לניחום אבלים. היא דואגת ומתקשרת לכל מי שצריכה סיוע או חיזוק".
בחסידות צאנז יש שמייחסים את התואר "האישה הראשונה בחסידות" לאמו של האדמו"ר הנוכחי, אשתו של האדמו"ר הקודם. היא מתגוררת בניו ג'רזי בארה"ב ובנה האדמו"ר נוהג מידי יומיים להתקשר אליה ומקפיד לבקר אותה פעם בשנה במקום מגוריה מעבר לים.
כך לדוגמה, כשנכד האדמו"ר השתדך עם בחירת לבו, התעקש האדמו"ר שלא לערוך את מעמד הרמת לחיים לשידוך מאחר ורצה קודם לעדכן את אמו הרבנית, "היה אסרו חג בארץ ובארה"ב היה עדיין חג", סיפר אחד ממקורביו, "הרבי לא רצה שהשידוך ייסגר לפני שאמו תדע".
מקור: http://mag.walla.co.il/item/2751126?page=14
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה