ירושלים, רמת פולין
אלכסנדר ויגמן ודוד תנעמי
דוח סופי
בחודש דצמבר 2012 נערכה חפירת הצלה בשכונת רמת פולין בירושלים (הרשאה מס' 6670-A; נ"צ 218176-292/636344-433). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון ד' דניאל חברה לבניין בע"מ, נוהלה על ידי א' ויגמן, בסיוע נ' נחמה (מנהלה), י' יולוביץ (צילום שטח), ד' תנעמי, ס' מזרחי וז' מצקביץ (פיקוח), מ' קונין (מדידות ושרטוט), ד' ראם (ממצא כלי חרס), ק' עמית (צילום מעבדה) וכ' הרש (ציור ממצא).
נפתחו שלושה שטחי חפירה (C–A; איור 1) בין רחוב יצחק מירסקי לשדרות גולדה מאיר, במדרון תלול המשתפל לדרום-מערב. התגלו ריכוז אבנים מהוקצעות וקיר תמך של מדרגת עיבוד (שטח A), מחצבה עתיקה (שטח B) ומערת קבורה מימי החשמונאים (שטח C). במרחק של כ-120 מ' מצפון-מזרח לשטח A משתרעת ח' אל-כרום, ובה התגלו שרידי מנזר מהתקופה האסלאמית הקדומה (Arav, Di Segni and Kloner 1990). בסקר שנערך בסביבה תועדו בקרבת שטח A שרידי מבנה, מדרגות עיבוד, מחצבות עתיקות ושלוש מערות חצובות (קלונר תשס"ג:76, אתר [101] 12). ייתכן שהשרידים שנחפרו עתה קשורים לחלק מהשרידים שתועדו בסקר זה.
שטח A (איור 2). בחתכי בדיקה טרם החפירה התגלה ריכוז של כ-15 אבנים במגוון מידות, חלקן הוקצעו היטב וחלקן הוקצעו בגסות (L105; מידות האבנים בממוצע: 0.20 × 0.25 × 0.60 מ', 0.3 × 0.7 × 1.0 מ'). בחפירה לא התגלו שרידים אדריכליים, והתברר כי האבנים אינן נמצאות באתרן. חלק מהאבנים התגלו בקרקע בתולה מעל סלע האם וחלקן התגלו במילוי עפר חום בהיר (L113 ,L108 ,L106), ובו מעט חרסים שנסחפו אליו, המתוארכים לתקופות ההלניסטית, הרומית הקדומה והמאוחרת והביזנטית. המבנה שתועד בקרבת שטח A בנוי אבנים מסותתות ולו רצפת פסיפס (קלונר תשס"ג:76, אתר [101] 12). גודלן של אבני המבנה תואם חלק מן האבנים המהוקצעות שנמצאו בחפירה, דבר העשוי להעיד על זיקה בין שני הממצאים.
באמצע שטח החפירה נחשף קיר תמך של מדרגת עיבוד (W1; כ-17 מ' אורך, 0.2–0.4 מ' רוחב, 0.4 מ' גובה; איור 3). יסודות הקיר נבנו בחלקו העליון של מילוי העפר בצבע חום בהיר, מעל האבנים המהוקצעות שהתגלו במקום. הוא נבנה בציר צפון-מערב–דרום-מזרח משורה או שתיים של אבני שדה בינוניות וקטנות והשתמר לגובה של שלושה נדבכים. קטע הקיר בקצה המערבי של ריבוע 1 תוקן, כנראה אחרי קריסה, בארבע אבני שדה בינוניות, הגדולות מיתר האבנים. מעל מילוי העפר החום בהיר התגלה מילוי עפר חום כהה (L107 ,L104–L102; איור 4), הניגש לקיר; נראה שמילוי זה הוא אדמת גידול שהובאה למדרגת העיבוד לאחר בניית הקיר. הממצא הקרמי במילוי העפר החום הכהה דומה לממצא הקרמי שהתגלה במילוי העפר החום בהיר. בפירוק הקיר התגלו מעט חרסים מימי החשמונאים ומהתקופה הרומית הקדומה.
שטח B (איורים 5, 6). נחשפה מחצבה עתיקה (L112), ובשטחה ניכרים סימני חציבה של אבנים במגוון מידות. האבנים שנחצבו במחצבה קטנות מרוב האבנים המהוקצעות שהתגלו בשטח A. בחלק הדרומי של המחצבה נחשפו סימני חציבה של אבן שלמה (0.45 × 0.65 מ'). המחצבה הייתה מכוסה במילוי של עפר דחוס בצבע חום, אבני שדה קטנות ופסולת מחצבה. במילוי זה התגלו חרסים שנסחפו אליו, המתוארכים לימי החשמונאים ולתקופה הרומית הקדומה, וכן חפץ מברזל, כנראה חלק ממחרשה (איור 7).
שטח C (איור 8). נחשפה מערת קבורה רבועה (כ-2.65 × 2.70 מ', 1.5 מ' גובה), שנחצבה בקפידה בשטח של מחצבה עתיקה. פינות המערה מעוגלות ותקרתה ישרה. פתח המערה רבוע (0.55 × 0.60 מ'; איור 9) והוא היה חתום באבן סגירה (0.3 × 0.7 × 0.7 מ'; איור 10) שלפניה הוצב סלע גדול. במערה נחצב בור עמידה מלבני (0.80 × 1.75 מ'), שקרקעיתו הייתה מכוסה בעפר. מסביב לבור העמידה, לאורך דפנות המערה, נחצבה אצטבת סלע דמוית ח (איורים 11, 12). בחלקה המזרחי של האצטבה נחצב עמוד סלע מעוגל (L117; קוטר 0.9–1.0 מ') לתמיכת התקרה. על העמוד התגלו שרידי טיח חום בהיר (2 ס"מ עובי מרבי; איור 13). במערה התגלו עצמות של שלושה נקברים. בצד הצפוני של האצטבה (L116) התגלו עצמות בארטיקולציה של נקבר שהונח על הגב וראשו במזרח (ר' איור 11). סמוך לחלקו התחתון של השלד התגלו עצמות, לרבות גולגולת, של נקבר נוסף שאינו בארטיקולציה, ראשו במערב. בצד הדרומי של האצטבה (L114) התגלו בארטיקולציה עצמותיו של הנקבר השלישי, שהונח על הגב וראשו במערב (ר' איור 12).
בצד הצפוני של האצטבה התגלו שני כלי חרס שלמים ועוד שלושה שברים גדולים של כלי חרס, המתוארכים למאות הב'–הא' לפסה"נ (איור 14). הכלים השלמים הם פכית, שלה בסיס מעוגל, גוף כדורי, צוואר ישר, שפה קעורה וידית משוכה מהשפה אל הכתף (איור 4:15), המתוארכת לשלהי המאה הב' לפסה"נ עד המאה הא' לסה"נ; ואונגנטריום דמוי כישור, שלו בסיס כפתור רחב, גוף ארוך וצר ושפה מחודדת נוטה מטה (איור 5:15), המתוארך לשלהי המאה הב' ובעיקר למאה הא' לפסה"נ. האונגנטריום עמד זקוף ונשען על פינת המערה. שברי הכלים שהתגלו על האצטבה הונחו כשצידם הקעור פונה מעלה, ואפשר ששימשו כלי קיבול למנחות קבורה. הם כוללים בסיס של סיר בישול (איור 1:15); קנקן, שלו שפת צווארון קצר, צוואר ישר וידית אוזן (איור 2:15), האופייני לימי החשמונאים ומתוארך למחצית השנייה של המאה הב' ולמאה הא' לפסה"נ; ושבר גוף של קנקן שלו ידית אוזן (איור 3:15).
מן החפירה עולה כי קיר מדרגת העיבוד בשטח A מאוחר לריכוז האבנים המהוקצעות, וכי הוקם ככל הנראה לא מאוחר לתקופה הביזנטית. מאחר שלא התגלתה אף אבן שהוקצעה בכל שש פאותיה ואין אחידות בגודל האבנים, אפשר שהן דורדרו למקום ממחצבה הנמצאת גבוה יותר במדרון, אולי מפני שנשברו או נסדקו בחציבתן. מערת הקבורה בשטח C אופיינית למערות קבורה מימי החשמונאים, הממשיכות או מחקות מערות קבורה ביהודה בתקופות הברזל 2, 3 (המאות הח'–הו' לפסה"נ; מזר תשמ"ב:45; Kloner and Zelinger 2007). ברוב המערות מטיפוס זה התגלו עדויות לקבורה מימי החשמונאים לצד קבורה מימי הורדוס, המאופיינת בגלוסקמאות ובכוכים חצובים. המערה מצטרפת למספר מועט של מערות שאין בהן עדויות לשימוש בימי הורדוס, ומאחר שנתגלתה חתומה היא מאפשרת מבט נדיר על מכלול קבורה מימי החשמונאים.
מזר ע' תשמ"ב. מערת קבורה מתקופת הבית השני בגבעה הצרפתית. עתיקות ח:45.
קלונר ע' תשס"ג. סקר ירושלים: האזור הצפוני-מערבי (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
Arav R., Di Segni L. and Kloner A. 1990. An Eighth Century Monastery near Jerusalem. LA 40:313–320.
Geva H. 2003. Geva H. 2003. Jewish Quarter Excavations in the Old City of Jerusalem Conducted by Nahman Avigad, 1969–1982 II: The Finds Areas A, W and X-2; Final Report. Jerusalem.
Kloner A. and Zelinger Y. 2007. The Evolution of Tombs the Iron Age through the Second Temple Period. In S.W. Crawford, A. Ben-Tor, J.P. Dessel, W.G. Dever, A. Mazar and J. Aviram eds. Up to the Gates of Ekron: Essays on the Archaeology and History of the Eastern Mediterranean in Honor of Seymour Gitin. Jerusalem. Pp. 209–219.
מקור
אלכסנדר ויגמן ודוד תנעמי
דוח סופי
בחודש דצמבר 2012 נערכה חפירת הצלה בשכונת רמת פולין בירושלים (הרשאה מס' 6670-A; נ"צ 218176-292/636344-433). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון ד' דניאל חברה לבניין בע"מ, נוהלה על ידי א' ויגמן, בסיוע נ' נחמה (מנהלה), י' יולוביץ (צילום שטח), ד' תנעמי, ס' מזרחי וז' מצקביץ (פיקוח), מ' קונין (מדידות ושרטוט), ד' ראם (ממצא כלי חרס), ק' עמית (צילום מעבדה) וכ' הרש (ציור ממצא).
נפתחו שלושה שטחי חפירה (C–A; איור 1) בין רחוב יצחק מירסקי לשדרות גולדה מאיר, במדרון תלול המשתפל לדרום-מערב. התגלו ריכוז אבנים מהוקצעות וקיר תמך של מדרגת עיבוד (שטח A), מחצבה עתיקה (שטח B) ומערת קבורה מימי החשמונאים (שטח C). במרחק של כ-120 מ' מצפון-מזרח לשטח A משתרעת ח' אל-כרום, ובה התגלו שרידי מנזר מהתקופה האסלאמית הקדומה (Arav, Di Segni and Kloner 1990). בסקר שנערך בסביבה תועדו בקרבת שטח A שרידי מבנה, מדרגות עיבוד, מחצבות עתיקות ושלוש מערות חצובות (קלונר תשס"ג:76, אתר [101] 12). ייתכן שהשרידים שנחפרו עתה קשורים לחלק מהשרידים שתועדו בסקר זה.
שטח A (איור 2). בחתכי בדיקה טרם החפירה התגלה ריכוז של כ-15 אבנים במגוון מידות, חלקן הוקצעו היטב וחלקן הוקצעו בגסות (L105; מידות האבנים בממוצע: 0.20 × 0.25 × 0.60 מ', 0.3 × 0.7 × 1.0 מ'). בחפירה לא התגלו שרידים אדריכליים, והתברר כי האבנים אינן נמצאות באתרן. חלק מהאבנים התגלו בקרקע בתולה מעל סלע האם וחלקן התגלו במילוי עפר חום בהיר (L113 ,L108 ,L106), ובו מעט חרסים שנסחפו אליו, המתוארכים לתקופות ההלניסטית, הרומית הקדומה והמאוחרת והביזנטית. המבנה שתועד בקרבת שטח A בנוי אבנים מסותתות ולו רצפת פסיפס (קלונר תשס"ג:76, אתר [101] 12). גודלן של אבני המבנה תואם חלק מן האבנים המהוקצעות שנמצאו בחפירה, דבר העשוי להעיד על זיקה בין שני הממצאים.
באמצע שטח החפירה נחשף קיר תמך של מדרגת עיבוד (W1; כ-17 מ' אורך, 0.2–0.4 מ' רוחב, 0.4 מ' גובה; איור 3). יסודות הקיר נבנו בחלקו העליון של מילוי העפר בצבע חום בהיר, מעל האבנים המהוקצעות שהתגלו במקום. הוא נבנה בציר צפון-מערב–דרום-מזרח משורה או שתיים של אבני שדה בינוניות וקטנות והשתמר לגובה של שלושה נדבכים. קטע הקיר בקצה המערבי של ריבוע 1 תוקן, כנראה אחרי קריסה, בארבע אבני שדה בינוניות, הגדולות מיתר האבנים. מעל מילוי העפר החום בהיר התגלה מילוי עפר חום כהה (L107 ,L104–L102; איור 4), הניגש לקיר; נראה שמילוי זה הוא אדמת גידול שהובאה למדרגת העיבוד לאחר בניית הקיר. הממצא הקרמי במילוי העפר החום הכהה דומה לממצא הקרמי שהתגלה במילוי העפר החום בהיר. בפירוק הקיר התגלו מעט חרסים מימי החשמונאים ומהתקופה הרומית הקדומה.
שטח B (איורים 5, 6). נחשפה מחצבה עתיקה (L112), ובשטחה ניכרים סימני חציבה של אבנים במגוון מידות. האבנים שנחצבו במחצבה קטנות מרוב האבנים המהוקצעות שהתגלו בשטח A. בחלק הדרומי של המחצבה נחשפו סימני חציבה של אבן שלמה (0.45 × 0.65 מ'). המחצבה הייתה מכוסה במילוי של עפר דחוס בצבע חום, אבני שדה קטנות ופסולת מחצבה. במילוי זה התגלו חרסים שנסחפו אליו, המתוארכים לימי החשמונאים ולתקופה הרומית הקדומה, וכן חפץ מברזל, כנראה חלק ממחרשה (איור 7).
שטח C (איור 8). נחשפה מערת קבורה רבועה (כ-2.65 × 2.70 מ', 1.5 מ' גובה), שנחצבה בקפידה בשטח של מחצבה עתיקה. פינות המערה מעוגלות ותקרתה ישרה. פתח המערה רבוע (0.55 × 0.60 מ'; איור 9) והוא היה חתום באבן סגירה (0.3 × 0.7 × 0.7 מ'; איור 10) שלפניה הוצב סלע גדול. במערה נחצב בור עמידה מלבני (0.80 × 1.75 מ'), שקרקעיתו הייתה מכוסה בעפר. מסביב לבור העמידה, לאורך דפנות המערה, נחצבה אצטבת סלע דמוית ח (איורים 11, 12). בחלקה המזרחי של האצטבה נחצב עמוד סלע מעוגל (L117; קוטר 0.9–1.0 מ') לתמיכת התקרה. על העמוד התגלו שרידי טיח חום בהיר (2 ס"מ עובי מרבי; איור 13). במערה התגלו עצמות של שלושה נקברים. בצד הצפוני של האצטבה (L116) התגלו עצמות בארטיקולציה של נקבר שהונח על הגב וראשו במזרח (ר' איור 11). סמוך לחלקו התחתון של השלד התגלו עצמות, לרבות גולגולת, של נקבר נוסף שאינו בארטיקולציה, ראשו במערב. בצד הדרומי של האצטבה (L114) התגלו בארטיקולציה עצמותיו של הנקבר השלישי, שהונח על הגב וראשו במערב (ר' איור 12).
בצד הצפוני של האצטבה התגלו שני כלי חרס שלמים ועוד שלושה שברים גדולים של כלי חרס, המתוארכים למאות הב'–הא' לפסה"נ (איור 14). הכלים השלמים הם פכית, שלה בסיס מעוגל, גוף כדורי, צוואר ישר, שפה קעורה וידית משוכה מהשפה אל הכתף (איור 4:15), המתוארכת לשלהי המאה הב' לפסה"נ עד המאה הא' לסה"נ; ואונגנטריום דמוי כישור, שלו בסיס כפתור רחב, גוף ארוך וצר ושפה מחודדת נוטה מטה (איור 5:15), המתוארך לשלהי המאה הב' ובעיקר למאה הא' לפסה"נ. האונגנטריום עמד זקוף ונשען על פינת המערה. שברי הכלים שהתגלו על האצטבה הונחו כשצידם הקעור פונה מעלה, ואפשר ששימשו כלי קיבול למנחות קבורה. הם כוללים בסיס של סיר בישול (איור 1:15); קנקן, שלו שפת צווארון קצר, צוואר ישר וידית אוזן (איור 2:15), האופייני לימי החשמונאים ומתוארך למחצית השנייה של המאה הב' ולמאה הא' לפסה"נ; ושבר גוף של קנקן שלו ידית אוזן (איור 3:15).
מן החפירה עולה כי קיר מדרגת העיבוד בשטח A מאוחר לריכוז האבנים המהוקצעות, וכי הוקם ככל הנראה לא מאוחר לתקופה הביזנטית. מאחר שלא התגלתה אף אבן שהוקצעה בכל שש פאותיה ואין אחידות בגודל האבנים, אפשר שהן דורדרו למקום ממחצבה הנמצאת גבוה יותר במדרון, אולי מפני שנשברו או נסדקו בחציבתן. מערת הקבורה בשטח C אופיינית למערות קבורה מימי החשמונאים, הממשיכות או מחקות מערות קבורה ביהודה בתקופות הברזל 2, 3 (המאות הח'–הו' לפסה"נ; מזר תשמ"ב:45; Kloner and Zelinger 2007). ברוב המערות מטיפוס זה התגלו עדויות לקבורה מימי החשמונאים לצד קבורה מימי הורדוס, המאופיינת בגלוסקמאות ובכוכים חצובים. המערה מצטרפת למספר מועט של מערות שאין בהן עדויות לשימוש בימי הורדוס, ומאחר שנתגלתה חתומה היא מאפשרת מבט נדיר על מכלול קבורה מימי החשמונאים.
מזר ע' תשמ"ב. מערת קבורה מתקופת הבית השני בגבעה הצרפתית. עתיקות ח:45.
קלונר ע' תשס"ג. סקר ירושלים: האזור הצפוני-מערבי (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
Arav R., Di Segni L. and Kloner A. 1990. An Eighth Century Monastery near Jerusalem. LA 40:313–320.
Geva H. 2003. Geva H. 2003. Jewish Quarter Excavations in the Old City of Jerusalem Conducted by Nahman Avigad, 1969–1982 II: The Finds Areas A, W and X-2; Final Report. Jerusalem.
Kloner A. and Zelinger Y. 2007. The Evolution of Tombs the Iron Age through the Second Temple Period. In S.W. Crawford, A. Ben-Tor, J.P. Dessel, W.G. Dever, A. Mazar and J. Aviram eds. Up to the Gates of Ekron: Essays on the Archaeology and History of the Eastern Mediterranean in Honor of Seymour Gitin. Jerusalem. Pp. 209–219.
מקור
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה