הסיפור החריג הזה מתחיל בכלל בסחרחורת ובחילה, ששלחו בחורה סינית בת 24 לביקור בבית החולים. הרופאים, שניסו להבין מה יש לה, ערכו לה בדיקות שהתוצאות שלהן השאירות אותם די בשוק: לפי צילומי ההדמיה, לאישה חסר חלק מרכזי במוח, שמהווה 40% משטחו ו15% ממשקלו ונקרא צרבלום – מוכר גם בשם "המוח הקטן". וזה לא שהוא נפגע, הפסיק לתפקד או סתם נזל לה החוצה בגלל פציעה. היא פשוט נולדה עם מוח שחסר לו חלק. ומה יש במקום? כלום, ריק.
בתמונה מצד ימין מוח רגיל ומצד שמאל המוח של האישה הסינית
כדי להבין למה הסיפור הזה הוא מיינד-בלואינג, צריך להבין מה תפקידו של המוח הקטן. אז בגדול, הוא אחרי על שיווי משקל, על תיאום תנועות, על המתח בשריר ועל עוד כל מיני דברים שבזכותם אתם יכולים לבצע פעולות מוטוריות בסיסיות ועוד כמה פעולות קוגניטיביות חשובות (ועוד כמה דברים שאפשר לקרוא עליהם בויקיפדיה).
הסינית הצעירה סבלה מחוסר קואורדינאציה, התחילה לדבר רק בגיל שש וללכת רק בגיל שבע – שזה חתיכת איחור לא אלגנטי. וכל זה בלי לדעת מה הסיבה לכל הבעיות האלו. אבל התופעה הנדירה הזאת לא הפריעה לה לחיות חיים רגילים (יחסית, תנועות הגוף שלה קצת מגושמות ומצחיקות), להתחתן ואפילו להביא ילד.
עד עכשיו היו ידועים רק שמונה מקרים לאורך ההיסטוריה של בני אדם שהצליחו לשרוד טעות כזאת של הטבע, והסינית הפכה למספר תשע במועדון המצומצם (רוב מי שנולדים ככה מתים בגיל מאד צעיר).
אז איך בכל זאת היא הצליחה לתפקד ולשרוד בלי החלק הקריטי הזה? מסתבר שגוף האדם מסתגל טוב יותר משדמיינו. ככל הנראה, יתר חלקי המוח פשוט פיצו על העדר הצרבלום ולקחו על עצמם כמה מהתפקידים שלו.
מקור
בתמונה מצד ימין מוח רגיל ומצד שמאל המוח של האישה הסינית
כדי להבין למה הסיפור הזה הוא מיינד-בלואינג, צריך להבין מה תפקידו של המוח הקטן. אז בגדול, הוא אחרי על שיווי משקל, על תיאום תנועות, על המתח בשריר ועל עוד כל מיני דברים שבזכותם אתם יכולים לבצע פעולות מוטוריות בסיסיות ועוד כמה פעולות קוגניטיביות חשובות (ועוד כמה דברים שאפשר לקרוא עליהם בויקיפדיה).
הסינית הצעירה סבלה מחוסר קואורדינאציה, התחילה לדבר רק בגיל שש וללכת רק בגיל שבע – שזה חתיכת איחור לא אלגנטי. וכל זה בלי לדעת מה הסיבה לכל הבעיות האלו. אבל התופעה הנדירה הזאת לא הפריעה לה לחיות חיים רגילים (יחסית, תנועות הגוף שלה קצת מגושמות ומצחיקות), להתחתן ואפילו להביא ילד.
עד עכשיו היו ידועים רק שמונה מקרים לאורך ההיסטוריה של בני אדם שהצליחו לשרוד טעות כזאת של הטבע, והסינית הפכה למספר תשע במועדון המצומצם (רוב מי שנולדים ככה מתים בגיל מאד צעיר).
אז איך בכל זאת היא הצליחה לתפקד ולשרוד בלי החלק הקריטי הזה? מסתבר שגוף האדם מסתגל טוב יותר משדמיינו. ככל הנראה, יתר חלקי המוח פשוט פיצו על העדר הצרבלום ולקחו על עצמם כמה מהתפקידים שלו.
מקור
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה