יותר מ-4000 התרעות, החלטות רבות והמון אחריות. בחמ"ל ההתרעה של פיקוד העורף עובדים בשבועות האחרונים ללא הפסקה - הם מזהים שיגורי רקטות מעזה - ומפעילים את האזעקות בכל רחבי הארץ. להפסקות אם תהיתם, הם ממעטים לצאת והמוטיבציה בשיא. הם מבינים שכל טעות קטנה שלהם יכולה להשפיע על מדינה שלמה.
מדובר בחמ"ל, שנמצא אי שם בישראל, ונמצאים בו נציגים של חיל האוויר, מד"א, משטרה ושאר גופי ההצלה. המערכות מזהות שיגורים לעבר ישראל, ואז הבנות שבחמ"ל מפעילות את ההתרעות לפי אזורים. לעתים ההתרעות מופעלות באישור קצינות החמ"ל שנמצאות במשמרת, וכשיש שיגורים בו זמנית החיילות לוקחות לבד את ההחלטה.
"מדינת ישראל נמצאת במקום שהיא לא הייתה בשנים האחרונות, לפני 20 שנה היה אזור התרעה אחד", מספר לחדשות 2 ראש מדור מבצעים בפיקוד העורף, רב סרן אהרוני (33). "היום יש יותר מ-200 אזורים שמאפשרים להיות סלקטיביים - אם עכשיו אני יודע להגיד שיש איום שהולך לפגוע ביישוב נתיב העשרה, אין סיבה להתריע על כך לתושבי זיקים". לפי לוי, אם היינו בשנות ה-80 כל העת היו נשמעות אזעקות בכל הארץ - כמעט ללא הפסקה.
לפני שהם מתריעים - הם מוודאים כי אכן מדובר באזור הזה - כדי לא להבהיל ולהתריע ללא סיבה, למרות שמבחינתם עדיף להתריע מאשר לא להתריע ושתיפול רקטה בלי אזעקה. עם זאת, לפעמים יש התרעות שווא - וזה אומר שתחילה חשבו שיש איום כלשהו אך לבסוף התגלה כי מדובר בזיהוי לא נכון - ציפורים או סתם עננים.
יש חוליה שאחראית על ההפעלה ומוודאת שהמערכת עשתה את עבודתה, ויש חולייה שמתחקרת את ההתרעה - האם היא פעלה כראוי. במידת הצורך יורדים לשטח אנשי מקצוע שמתקנים צופרים. הבנות (ובן אחד) שנמצאות בחמ"ל מסתכלות כל העת על מפות דינמיות של מדינת ישראל שנצבעות על פי התרעות - וכך הן עובדות.
"אנחנו עושים מעט מאוד טעויות, ובסופו של דבר המטרה היא להציל אזרחים", הוא מדגיש. "התחושות הן של אנשים שיודעים שהם עושים באמת משימה חשובה, יש שם חיילת תושבת יישוב מסוים בעוטף עזה, אחרי שהיא מבינה שהיישוב בו הבית שלה נפגע היא יוצאת החוצה מבקשת שיחליפו אותה ומוודאת שהכל בסדר. לי יצא להתקשר לאישתי לשאול אם הכל בסדר, אבל אחר כך המשכתי לעבוד".
החיילים יודעים כי אם יקבלו החלטה שגויה - הם משפיעים על תושבים רבים ועל כן הערנות והריכוז חשובים מאוד. "הטובות שבהן זוכרות את מספרי האזורים בעל פה". לא אחת קרה שהבנות העירו את אהרוני בשל אירועים שונים על התרעה.
סגן אוריה ברזילאי (22) מרחובות, קצינה בחמ"ל, מבינה את גודל האחריות. "ברגע שאתה יושב בכיסא הזה אתה לא מכניס את עצמך לראש שכל המדינה בידיים שלך, אתה יושב ממוקד, מקבל את ההחלטות הנכונות ומשתדל לנתק את עצמך מהסביבה כי אחרת זה מקשה על המצב".
הבנות שנמצאות בחמ"ל הן מהשורה הראשונה, ולדבר ברזילאי מדובר באחד התפקידים המשמעותיים ביותר בצה"ל. "חיים של כל כך הרבה אנשים נמצאים בידיים של בחורה צעירה בת 18, אנשים יודעים להיות ממוקדים במשימה ומרשים לעצמם אחרי זה להתקשר למשפחה".
אגב, גם כשאין מבצע, ושהם לא מגייסים אנשי מילואים לחמ"ל - הם פועלים בדריכות שיא, וכן באימונים. התרחיש של ירי מאות רקטות ואף יותר מכך לעבר ישראל הוא לא חדש להם - מבחינת אימונים לפחות, לאחר שבשנה האחרונה הכינו את עצמם לאפשרות הזאת. הקצינה מוסיפה: "אנחנו לא מאשרים חופש בימים האלה, כי אנחנו גם לא רוצים חופש, מרגישים את המחויבות הזאת על זה עמלנו כל התקופה האחרונה".
"אנשים פשוט לא רוצים ללכת הביתה להתרענן", מסכם רב-סרן לוי. "הם יודעים כמה חשוב מה שהם עושים. אנו נמצאים במקום של הצלת חיים והשפעה - והמחויבות למשימה גדולה". גם הם מבינים שהחמ"ל, שמספק התרעות לכל הארץ מהווה יעד אסטרטגי של חמאס, אך אם שאלתם יש מקום חלופי אם זה יקרה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה