ישראל גרין
שכירי העט הסלובדקאים/חזונאישניקים שמקבלים בימה קבועה לפרסום במדורי הדמגוגיה של היתד החדש יודעים שחלק מרכזי במערך התעמולה הוא לנסות ולהציג את המאמר וכותבו כמי שנאמנים לדרכו של רבינו הגדול מרן הרב שך זצ"ל. הם בוודאי מתפוצצים מצחוק בדרך אל הדפוס כשהם מוצאים עצמם לאחרונה בסיטואציה של "ממשיכי הרב שך", שמטיפים מוסר לגר"ש אויערבך, הגר"ש דויטש, הגר"צ פרידמן, הגר"ש מרקוביץ, הגר"י ארנברג וכו', על שהם "סוטים מדרכם של הגרא"מ שך והגרי"ש אלישיב"…
מה אפשר לעשות? – אלו הוראות ההפעלה של רפאל מאיר ושות': "תביאו מאמר נגדם, והעיקר שיהיו בו כמה מובאות מהרב שך או מהרב אלישיב. שיידעו שגם אנחנו יכולים להשתמש בשמם…"
אבל מה קורה כששכירי העט נדרשים להנפיק במהירות עוד מאמר תעמולה ואין בידם את הזמן לחפש ציטטה מתאימה בכתבי הרב שך? – אין בעיה, מדפדפים ב"מכתבים ומאמרים" ומתלבשים על הציטטה הראשונה שנקלעת לידם.
כך מתרחשת הבדיחה העצובה שבמאמר המצ"ב. הציטטה התורנית שנלקחה בחופזה כמשפט שנמצא במכתב של הרב שך, היא למעשה פסוק מפורש בנביא ישעיה. ("הרשעים כים נגרש" וגו'). אין כן שום תוספת מילה או הסבר המיוחסים לגרא"מ שך. פשוט פסוק כצורתו. אבל אם נצטט את זה בשם המקור בנ"ך, אז מה יצא לנו? – שאנחנו תלמידיו של ישעיהו הנביא?… אז מצטטים בשם הרב שך!
אמנם, עצם המכתב שבו נקט הרב שך בצטטו פסוק זה לא קשור בכלל לנושא של המאמר. ואם רוצים להביא את לשון הפסוק כמליצה גרידא, אפשר לצטט ישר בשם הנביא ישעיה. אז מה יש? העיקר שיש לנו "ציטטה מהרב שך"…
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה