ישראל גרין
השבוע התערבו בחזו"א 5 במחלוקת שלא קשורה אליהם מחלוקת ישי-דרעי.
להלן חלק ממאמר שפירסם הבוקר יאיר אטינגר בעיתון 'הארץ'-
מכל הסוסים שברחו לו מהאורוות, יש אחד שעליו מתאבל דרעי במיוחד. הרב אהרן-לייב שטיינמן בן ה-101, בכיר הרבנים הליטאיים בבני ברק ומנהיגה הרוחני של דגל התורה, אירח לפני כשלושה שבועות את ישי ואשתו ציפי בביתו, לבקשתם. דרעי רואה בכך חציית קו אדום, התערבות גסה בענייניה הפנימיים של ש"ס ומתן לגיטימציה לח"כ המרדן. אנשי שטיינמן אמנם הבהירו בהודעה רפה לעיתונות כי הרב לא נתן את ברכתו להקמת מפלגה בראשות ישי, אך לא יצאו מגדרם כדי לתקן את הנזק. עניין של גאווה ליטאית. מאז מימש ישי את האיום והקים מפלגה, הקלטות פורסמו, אבל דרעי לא שכח.
רק הודעות ההתפטרות האטו את דהרת הסוס האובד. שלשום פורסמה ב"יתד נאמן" וביתר היומונים החרדיים הכותרת "דאגה רבה בציבור החרדי: הרב אריה דרעי התפטר מהכנסת". בידיעה הוזכר ח"כ משה גפני הקורא לדרעי להימנע מ"צעד בלתי הפיך" וצוטטו "רבנים ואישי ציבור רבים", החוששים פן ייחלש כוחה של הנציגות החרדית בכנסת. במונחים ליטאיים, זוהי קינה ממש. פנייה חמה אף יותר שלח ח"כ יעקב ליצמן, שביקש מדרעי "למנוע טביעת הספינה כולה חלילה".
ברשימת יעדיו של דרעי בדרך לכיבוש ש"ס, "גדולי התורה" האשכנזים נמצאים בצמרת, קודמים גם לרבני ש"ס. "זה הכי חשוב", התבטא דרעי בשיחה פנימית עוד לפני פרסום הקלטת. מעט מפתיע מפי מנהיג המהפכה הספרדית, אבל לטענתו הכנעת ישי תגיע רק אם יהפוך ל"מוקצה מחמת מיאוס בכל היהדות החרדית". מי שיוכלו לסייע לו בעניין הזה הם הרבנים שטיינמן וחיים קנייבסקי המזוהים עם גדולי הדור הקודם (האשכנזים, כמובן), הרב אליעזר מנחם שך והרב יוסף שלום אלישיב. אנשי דרעי עושים מאמץ כביר להשיג מכתב שבו שטיינמן, קנייבסקי ואולי גם האדמו"ר מגור יוקיעו את ישי בחריפות.
דרעי יודע את נפש האליטה החרדית-ספרדית, ש"גדולים" אשכנזים עושים לה את זה, וזו הרי הקונספציה שלו מאז ומתמיד: קודם יבואו בני התורה הספרדים, אחריהם המזרחים המסורתיים. דרעי מהמר על הסוס האשכנזי בניסיון לבודד את ישי ולזכות בלגיטימציה גם בקרב הרבנים הספרדים, אבל לא ברור כמה קולות שווה לו ההימור הזה. הקהל שחשוף יותר לקלטות שפורסמו ועשוי להירתע מדרעי ה"רשע" שדחף לאוסלו הוא גם זה שפחות קשוב לרבנים האשכנזים, אולי גם לספרדים. כך יתקשה דרעי למחוק את כוחו של ישי בימין המזרחי המסורתי.
השבמחקתרשה לי לחלוק על יאיר אטינגר ולומר שההימור של הרב שטיינמן דוקא הצליח.
הוא דחק את הרב אוירבך לפינה כל כך פינתיית, עד שלהרב אוירבך לא נותרה כל ברירה אלא לנקוט בצעד קיצוני, מבחינת החברה החרדית, הרואה בהצבעה בבחירות כמעט ערך עליון.
לא לחינם המונים מקרב תומכי הרב אוירבך הצביעו ג', או לכל הפחות לש"ס, משום שההצבעה החרדית הגורפת היא אחת מאבני היסוד החרדיים במשך 68 שנות המדינה. כך שחוץ מהגרעין הקשה של חסידיו, התקשו בני המעגל הרחוק יותר שלא להצביע, והם תירצו זאת בפילפולי הבל ש"הרב אוירבך לא באמת התכווין ולא ממש הורה"...
הרב אוירבך נאלץ, בצעד דראסטי, להחרים את הבחירות, לאחר שכל נסיונות אנשיו לקבל הכרה מהממסד הדיגלאי עלו בתוהו, וכעת הוא הוצא מחוץ למחנה, כשהוא מצטייר כפלג סהרורי נוסף של העדה החרדית ולא כמי שמתיימר לייצג את הציבוריות הליטאית, שרבותיה פעלו תמיד במתינות, בקור רוח, בהבנה ובעיקר- מאחורי הקלעים.
הוי אומר: שווה לאבד את יעקב אשר, תמורת דחיקתו של הרב אוירבך והצטיירותו כאדם סהרורי, קיצוני, שפועל בכח ובאגרסיביות, ולא בתבונה ושתדלנות יהודית שקטה, ערמומית וטיפוסית, שמוכן לאבד מנדטים למפלגה החרדית הסופר- שמרנית, ועוד לכנות את נציגיהם החרוצים והנחשבים בחברה החרדית (בכל סקרי דעת הקהל, שביעות רצון בוחרי יהדות התורה מנציגי יהדות התורה, גבוהה יותר מכל מפלגה אחרת) בכינויים שמזכירים את כותבי בטאון "החומה", "מסייעים לעוברי עבירה".
השבמחקתרשה לי לחלוק על יאיר אטינגר ולומר שההימור של הרב שטיינמן דוקא הצליח.
הוא דחק את הרב אוירבך לפינה כל כך פינתיית, עד שלהרב אוירבך לא נותרה כל ברירה אלא לנקוט בצעד קיצוני, מבחינת החברה החרדית, הרואה בהצבעה בבחירות כמעט ערך עליון.
לא לחינם המונים מקרב תומכי הרב אוירבך הצביעו ג', או לכל הפחות לש"ס, משום שההצבעה החרדית הגורפת היא אחת מאבני היסוד החרדיים במשך 68 שנות המדינה. כך שחוץ מהגרעין הקשה של חסידיו, התקשו בני המעגל הרחוק יותר שלא להצביע, והם תירצו זאת בפילפולי הבל ש"הרב אוירבך לא באמת התכווין ולא ממש הורה"...
הרב אוירבך נאלץ, בצעד דראסטי, להחרים את הבחירות, לאחר שכל נסיונות אנשיו לקבל הכרה מהממסד הדיגלאי עלו בתוהו, וכעת הוא הוצא מחוץ למחנה, כשהוא מצטייר כפלג סהרורי נוסף של העדה החרדית ולא כמי שמתיימר לייצג את הציבוריות הליטאית, שרבותיה פעלו תמיד במתינות, בקור רוח, בהבנה ובעיקר- מאחורי הקלעים.
הוי אומר: שווה לאבד את יעקב אשר, תמורת דחיקתו של הרב אוירבך והצטיירותו כאדם סהרורי, קיצוני, שפועל בכח ובאגרסיביות, ולא בתבונה ושתדלנות יהודית שקטה, ערמומית וטיפוסית, שמוכן לאבד מנדטים למפלגה החרדית הסופר- שמרנית, ועוד לכנות את נציגיהם החרוצים והנחשבים בחברה החרדית (בכל סקרי דעת הקהל, שביעות רצון בוחרי יהדות התורה מנציגי יהדות התורה, גבוהה יותר מכל מפלגה אחרת) בכינויים שמזכירים את כותבי בטאון "החומה", "מסייעים לעוברי עבירה".
השבמחקתרשה לי לחלוק על יאיר אטינגר ולומר שההימור של הרב שטיינמן דוקא הצליח.
הוא דחק את הרב אוירבך לפינה כל כך פינתיית, עד שלהרב אוירבך לא נותרה כל ברירה אלא לנקוט בצעד קיצוני, מבחינת החברה החרדית, הרואה בהצבעה בבחירות כמעט ערך עליון.
לא לחינם המונים מקרב תומכי הרב אוירבך הצביעו ג', או לכל הפחות לש"ס, משום שההצבעה החרדית הגורפת היא אחת מאבני היסוד החרדיים במשך 68 שנות המדינה. כך שחוץ מהגרעין הקשה של חסידיו, התקשו בני המעגל הרחוק יותר שלא להצביע, והם תירצו זאת בפילפולי הבל ש"הרב אוירבך לא באמת התכווין ולא ממש הורה"...
הרב אוירבך נאלץ, בצעד דראסטי, להחרים את הבחירות, לאחר שכל נסיונות אנשיו לקבל הכרה מהממסד הדיגלאי עלו בתוהו, וכעת הוא הוצא מחוץ למחנה, כשהוא מצטייר כפלג סהרורי נוסף של העדה החרדית ולא כמי שמתיימר לייצג את הציבוריות הליטאית, שרבותיה פעלו תמיד במתינות, בקור רוח, בהבנה ובעיקר- מאחורי הקלעים.
הוי אומר: שווה לאבד את יעקב אשר, תמורת דחיקתו של הרב אוירבך והצטיירותו כאדם סהרורי, קיצוני, שפועל בכח ובאגרסיביות, ולא בתבונה ושתדלנות יהודית שקטה, ערמומית וטיפוסית, שמוכן לאבד מנדטים למפלגה החרדית הסופר- שמרנית, ועוד לכנות את נציגיהם החרוצים והנחשבים בחברה החרדית (בכל סקרי דעת הקהל, שביעות רצון בוחרי יהדות התורה מנציגי יהדות התורה, גבוהה יותר מכל מפלגה אחרת) בכינויים שמזכירים את כותבי בטאון "החומה", "מסייעים לעוברי עבירה".
השבמחקתרשה לי לחלוק על יאיר אטינגר ולומר שההימור של הרב שטיינמן דוקא הצליח.
הוא דחק את הרב אוירבך לפינה כל כך פינתיית, עד שלהרב אוירבך לא נותרה כל ברירה אלא לנקוט בצעד קיצוני, מבחינת החברה החרדית, הרואה בהצבעה בבחירות כמעט ערך עליון.
לא לחינם המונים מקרב תומכי הרב אוירבך הצביעו ג', או לכל הפחות לש"ס, משום שההצבעה החרדית הגורפת היא אחת מאבני היסוד החרדיים במשך 68 שנות המדינה. כך שחוץ מהגרעין הקשה של חסידיו, התקשו בני המעגל הרחוק יותר שלא להצביע, והם תירצו זאת בפילפולי הבל ש"הרב אוירבך לא באמת התכווין ולא ממש הורה"...
הרב אוירבך נאלץ, בצעד דראסטי, להחרים את הבחירות, לאחר שכל נסיונות אנשיו לקבל הכרה מהממסד הדיגלאי עלו בתוהו, וכעת הוא הוצא מחוץ למחנה, כשהוא מצטייר כפלג סהרורי נוסף של העדה החרדית ולא כמי שמתיימר לייצג את הציבוריות הליטאית, שרבותיה פעלו תמיד במתינות, בקור רוח, בהבנה ובעיקר- מאחורי הקלעים.
הוי אומר: שווה לאבד את יעקב אשר, תמורת דחיקתו של הרב אוירבך והצטיירותו כאדם סהרורי, קיצוני, שפועל בכח ובאגרסיביות, ולא בתבונה ושתדלנות יהודית שקטה, ערמומית וטיפוסית, שמוכן לאבד מנדטים למפלגה החרדית הסופר- שמרנית, ועוד לכנות את נציגיהם החרוצים והנחשבים בחברה החרדית (בכל סקרי דעת הקהל, שביעות רצון בוחרי יהדות התורה מנציגי יהדות התורה, גבוהה יותר מכל מפלגה אחרת) בכינויים שמזכירים את כותבי בטאון "החומה", "מסייעים לעוברי עבירה".