יום חמישי, 13 בנובמבר 2014

לכנסת אין סמכות לקבוע מהי ההלכה!

הרב מאיר גולדמינץ
מאז הקמת מדינת ישראל, נדרשה ההנהגה לדון בשאלות דת ומדינה. יסוד הדיון היה, מאחר וחיים יחד במדינתנו יהודים מסוגים שונים, ובמצב הנתון כעת חלקם שומרים מצוות וחלקם לא, כיצד יוכלו לחיות יחדיו ולנהל מדינה משותפת, אלו המעוניינים שהתורה תנהיג אותנו יחד אם אלו שאינם מקבלים את מרותה של תורה.

כאמור, כל הדיון התמקד היאך יוכלו לחיות יחד ולנהל מדינה במשותף שומרי המצוות ואלו שאינם, אך בשאלה מה התורה עצמה אומרת, לא היה כל ספק שנושאי התורה הם ורק הם בעלי הסמכות לבאר ולפרש את התורה ולפסוק לפיה.

חוק הגיור (או לחלופין ההצעה להחלטת ממשלה בעניין) יחד עם חוקים נוספים העולים על שולחנה של הכנסת ישראל, שוברים את המוסכמה הנ"ל. בחוק זה, הכנסת או הממשלה מתיימרים לקבוע מה יהיו סדרי הגיור, מי בסמכותו לגייר, וממילא להכריע בין רבני ישראל בשאלה ההלכתית כיצד יראה הגיור, כך שינתן כח למיעוט הרבנים לכפות את דעתם ועמדתם על הרוב.

אם ישנם רבנים שלדעתם הפסיקה בענייני גיור צריכה להיות שונה מהמקובל, זכותם המלאה להסביר את דעתם לשאר רבני ישראל, ולנסות לשכנעם בצדקת דרכם. אך כל עוד רוב מניין ובניין של רבני ישראל סובר אחרת, השימוש בכנסת או בממשלה כדי להכריע כשיטתם הוא פשע.

צריך לומר בצורה ברורה: אין שום תוקף להחלטת שום גורם חיצוני לקבוע מהי עמדתה של תורה. רק לרבני ישראל יש את הסמכות להורות מה אומרת ההלכה, ושום החלטת כנסת או ממשלה אינה יכולה להכריע בשאלות הלכתיות.

כאשר הכנסת או הממשלה באות להכריע בשאלת הגיור בניגוד לדעתם של רבני ישראל, משמעות הדברים היא כפיה על דת. זו לא כפיה על אדם פרטי לעבור עבירה, אלא דבר הרבה יותר חמור: כפיה על התורה עצמה.

לדבר כזה אין שום סיכוי שרבני ישראל יסכימו. רבני ישראל כאיש אחד יעמידו חומה בצורה נגד כל כפיה על תורת ישראל. עצמאותה של תורה היא לב היהדות, וכפיית גורם חיצוני על רבני ישראל בשאלה מהי עמדת התורה, הרי היא פגיעה בלב הפנימי ביותר של האומה.

מאיימים עלינו, שאם לא תעבור החלטת ממשלה בעניין, הרי שיעבור בכנסת חוק הרבה יותר גרוע.

איום זה שווה כקליפת השום. אמנם מאוד נצטער על פגיעה ביהדותה של המדינה, אך בעניין הגיור, החוק לא יעלה ולא יוריד.

הרבנות הראשית הודיעה שהיא לא תכיר בגיורים שייעשו בחסותו של החוק. רוב מוחלט של רבני ישראל חיזקו את ידה בעניין, והצטרפו לעמדתה. האם יש משמעות כלשהי לגיור שהרבנים אינם מכירים בו?

מאיימים, שבחוק יש בסיס להכרה רישמית של מדינת ישראל בגיורים רפורמים. אז מה? האם הציבור יקבל אותם? האם גיור שכל רבני ישראל יכריזו עליו שהוא פסול, חוק הכנסת אפילו יחד עם קביעת בית המשפט העליון יכולים להופכו כשר?

אם כמה ח"כים חושבים שיוכלו לשנות את התורה מתוקף סמכותם האזרחית, נזכיר להם את הפסוק "כל כלי יוצר עליך לא יצלח, וכל לשון תקום איתך למשפט תרשיעי". רבים כבר ניסו לשנות את התורה, ולא הצליחו.

כי חוקי התורה הם נצחיים, ואינם תלויים כלל בהחלטה של אף גורם חיצוני.



כתב: הרב מאיר גולדמינץ

ראש ישיבת חוות גלעד

ור"מ בישיבת שבי שומרון



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה