הערה: אין לראות בדברים דלהלן התייחסות לדברי הגר"ח עצמם. הנידון הוא אך ורק הדוגמא שהביא אחד השונאים - לפיה הנודר שלא לגעת בטיל, מותר בנגיעה בשברי ורסיסי הטיל, ובדיקת הדוגמא הזו לפי הקריטריונים והגדרים ההלכתיים.
א. הנודר שלא אגע:
האם ניתן לידור שלא לגעת? ובכן, הכלל הוא ש"נדרים מיתסר חפצא עליה" היינו שלא ניתן לאסור פעולה בנדר. לפיכך, הנודר שלא אגע אין בדבריו ממש. אמנם, מצינו דעה בפוסקים [ר"ן נדרים ב: בשם הרמב"ן] שהאומר שבועה בלשון נדר ונדר בלשון שבועה חלים דבריו מדין יד לנדר ויד לשבועה, אם כן, במקרה שלפנינו תהא זו שבועה ולא נדר.
ב. הנודר מנגיעה:
האם ניתן לאסור בנדר חפץ מנגיעה? הדבר שנוי במחלוקת הראשונים. ראה ר"ן נדרים יז: בשם התוספות שדן האם נגיעה נחשבת כהנאה מהחפץ ועל כן ניתנת להיאסר בגדרי נדר.
ג. שם "טיל":
ידידינו השונא מניח שהשם 'טיל' איננו כולל את שבריו ורסיסיו. האומנם? לשם השוואה, הנודר מן הבשר - אסור ברוטב היוצא ממנו, מכיון שהרוטב הוא חלק ממה שנאסר עליו ואף לאחר שנפרד מן הבשר וקיבל שם אחר לגמרי ["רוטב"] עדיין איסורו עליו, ראה נדרים נב. בדברי רבי יהודה. כאן יש להבחין בין האופנים השונים של נדר, וכפי שיבואר.
ד. נדר מ"טיל זה", לעומת הנודר "מן הטיל":
שתי אפשרויות שונות עומדות בפני הרוצה לאסור עליו חפץ מסויים בנדר. באפשרותו לאסור עליו "טיל זה" "בית זה" וכן הלאה, במקרה כזה הטיל הספציפי הזה עצמו נאסר עליו. כמובן שניתן לאסור אף קבוצה גדולה של פריטים, כמו "כל הטילים שבידי חמאס". אם יתפוצץ הטיל ויתרסק לגורמים - עדיין יהיו כל שברי הטיל אסורים עליו, שכן נדרו היה מגוש החומר הזה המכונה "טיל", ואין צורך לומר שהחומר האסור נותר אסור [להוציא מקרי קיצון של "פנים חדשות באו לכאן"].
לעומת זאת, באפשרותו לאסור על עצמו "שם טיל". במקרה כזה, אין האיסור עומד על חומר מסויים הקיים בעולם, אלא האיסור הוא מכל מה שמכונה "טיל". לפיכך, צודק ידידנו סגן שברגע שיתפרדו החלקים ויחדלו מלהיקרא "טיל", שוב אין עליהם איסור כלל.
לעיון הציבור.
א. הנודר שלא אגע:
האם ניתן לידור שלא לגעת? ובכן, הכלל הוא ש"נדרים מיתסר חפצא עליה" היינו שלא ניתן לאסור פעולה בנדר. לפיכך, הנודר שלא אגע אין בדבריו ממש. אמנם, מצינו דעה בפוסקים [ר"ן נדרים ב: בשם הרמב"ן] שהאומר שבועה בלשון נדר ונדר בלשון שבועה חלים דבריו מדין יד לנדר ויד לשבועה, אם כן, במקרה שלפנינו תהא זו שבועה ולא נדר.
ב. הנודר מנגיעה:
האם ניתן לאסור בנדר חפץ מנגיעה? הדבר שנוי במחלוקת הראשונים. ראה ר"ן נדרים יז: בשם התוספות שדן האם נגיעה נחשבת כהנאה מהחפץ ועל כן ניתנת להיאסר בגדרי נדר.
ג. שם "טיל":
ידידינו השונא מניח שהשם 'טיל' איננו כולל את שבריו ורסיסיו. האומנם? לשם השוואה, הנודר מן הבשר - אסור ברוטב היוצא ממנו, מכיון שהרוטב הוא חלק ממה שנאסר עליו ואף לאחר שנפרד מן הבשר וקיבל שם אחר לגמרי ["רוטב"] עדיין איסורו עליו, ראה נדרים נב. בדברי רבי יהודה. כאן יש להבחין בין האופנים השונים של נדר, וכפי שיבואר.
ד. נדר מ"טיל זה", לעומת הנודר "מן הטיל":
שתי אפשרויות שונות עומדות בפני הרוצה לאסור עליו חפץ מסויים בנדר. באפשרותו לאסור עליו "טיל זה" "בית זה" וכן הלאה, במקרה כזה הטיל הספציפי הזה עצמו נאסר עליו. כמובן שניתן לאסור אף קבוצה גדולה של פריטים, כמו "כל הטילים שבידי חמאס". אם יתפוצץ הטיל ויתרסק לגורמים - עדיין יהיו כל שברי הטיל אסורים עליו, שכן נדרו היה מגוש החומר הזה המכונה "טיל", ואין צורך לומר שהחומר האסור נותר אסור [להוציא מקרי קיצון של "פנים חדשות באו לכאן"].
לעומת זאת, באפשרותו לאסור על עצמו "שם טיל". במקרה כזה, אין האיסור עומד על חומר מסויים הקיים בעולם, אלא האיסור הוא מכל מה שמכונה "טיל". לפיכך, צודק ידידנו סגן שברגע שיתפרדו החלקים ויחדלו מלהיקרא "טיל", שוב אין עליהם איסור כלל.
לעיון הציבור.
תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.
השבמחק