פגיעה באמצעי התחבורה האחרים, עומס מיותר גם שלא בשעות השיא והתנהלות בעייתית מול החברה המפעילה, הם רק חלק מהליקויים שמציין מבקר המדינה. למרות השקעה של 4 מיליארד ש"ח, הרכבת לא פתרה את בעיות התחבורה בבירה
יעל פרידסון
העבודות על הרכבת הקלה נמשכו למעלה מעשור והשביתו את מרכז העיר ועלות הפרויקט עברה את הארבעה מיליארד שקלים אך מדו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (ד'), עולה כי הפעלת הרכבת הקלה בשנת 2011 לא הביאה לירושלים שיפור בתחבורה הציבורית, זמני הנסיעה של מרבית הנוסעים התארכו, ומיליוני שקלים התבזבזו בגלל חוסר תיאום בין עיריית ירושלים למשרד התחבורה.
"ממצאי הביקורת העלו ליקויים רבים עוד משלב התכנון של פרויקט הארגון מחדש בתחבורה הציבורית בירושלים", נכתב בדוח החריף, "בחוזה לא הובטחו התנאים הנחוצים לשם שמירה על האינטרסים הציבוריים, בראש ובראשונה של משתמשי התחבורה הציבורית, דבר שפגע בתכנון וביישום של מערך התחבורה הציבורית בעיר, בעיקר בין השכונות לאזורים מרכזיים בעיר".
מבקר המדינה מגיש את הדוח ליו''ר הכנסת, יולי אדלשטיין צילום: מרים צחי
''ממצאי הביקורת העלו ליקויים רבים''. הרכבת הקלה צילום: פלאש 90
בשלושת השנים האחרונות מנהלים תושבי ירושלים מאבק עיקש בדרישה לשפר את התחבורה הציבורית בירושלים, וכעת טענותיהם זוכות כמעט אחת לאחת לחותמתו של מבקר המדינה יוסף שפירא המפנה אצבע מאשימה כלפי משרד התחבורה.
אחד הנתונים שברכבת הקלה אוהבים להציג כעדות להצלחת הרכבת הוא כמות הנוסעים הגבוהה, כמעט 150 אלף נוסעים ביום, 50% יותר מהצפי שתוכנן, ולמעשה הקיבולת המלאה של הרכבת. אך מבקרי הרכבת טוענים כי בהיעדר חלופות אחרות נוסעי הרכבת הם קהל שבוי, ושפירא מאשר את טענתם.
"מן האמור לעיל עולה כי הסטת כל התנועה מהשכונות המרוחקות לרכבת הקלה, יצרה עומס מיותר ברכבת הקלה גם שלא בשעות השיא. הסטת תנועה זו גם האריכה את משך הנסיעה של תושבי ירושלים היות שחייבה מעבר דרך מרכז העיר, ובכך הרעה את שירותי התחבורה הציבורית בירושלים. לדעת משרד מבקר המדינה על משרד התחבורה לשקול מחדש את השינוי במערך קווי התחבורה הציבורית בירושלים באופן שיענה על צורכי התושבים, במיוחד אלה שיעדם אינו מחייב מעבר במרכז העיר".
אחת הטענות הרווחות כנגד תכנון פרויקט הרכבת הקלה הוא ביטול קווי האוטובוס המקבילים אליה, דבר המחייב את תושבי העיר, למשל, תושבי שכונת בית הכרם, להשתמש בה בלבד ללא כל אלטרנטיבה. לפי החוזה, שום קו אוטובוס לא יתחרה ברכבת הקלה, אלא אם הוא מקצר את זמן הנסיעה ב-30% לפחות לעומת הרכבת והמדינה תפצה את הזכיין אם תפר את החוזה בנוגע למניעת תחרות. על כך מותח ביקורת שפירא "במתן בלעדיות זו לזכיין גזרה המדינה על עצמה מגבלה קשה ביכולתה לבצע שינויים בתחבורה הציבורית בירושלים למען הציבור".
הגבלות על תחרות עם הרכבת הקלה. אוטובוס במאה שערים צילום: אורי לנץ
אין תחליף לרכבת
על פי דוח המבקר, ביטול קווי האוטובוס בדרום העיר הוביל להארכת זמן הנסיעה. התכנית לבטל את קווי צפון העיר, לשכונות פסגת זאב ונווה יעקב נדחתה שוב ושוב, דחייה העולה לקופת המדינה 250 אלף שקלים בחודש, זאת, בשל ליקויים בתכנון הקווים.
שפירא עומד על הבעייתיות בביטול הקווים בדוח. "יישום "הפעימה הצפונית" על פי התכנון, ולפיו יבוטלו קווי האוטובוס לרחבי העיר, יותיר בידי הנוסעים משכונות צפון-מזרח העיר רק את הברירה של קו הרכבת הקלה. הפניית כל נוסעי התח"צ משכונות אלה לרק"ל תיצור עומס ברכבת, במיוחד בשעות השיא, ותלותם בה עלולה לפגוע באיכות השירות. למרות אי-בצוע הפעימה ועלותה הכספית הגבוהה למדינה, המשרד לא קיים הליך מסודר של הפקת לקחים מבעיות התכנון ב"פעימה הצפונית", ולא הציג תכנית מתוקנת ומותאמת לצורכי התושבים בשכונות הצפוניות".
אין תחליף. הרכבת הקלה צילום: מירי צחי
מסלול הרכבת הקלה בירושלים
שפירא מציין כי עד מועד סיום הביקורת לא קיים המשרד תהליך להפקת לקחים מבעיות התכנון בפעימה הצפונית, ולא הוצג תכנון מתוקן המותאם לצורכי התושבים בשכונות צפון-מזרח ירושלים.
אחת הבעיות ברכבת הקלה היא שכל תקלה קטנה משביתה אותה, בין אם מדובר בחפץ חשוד או רכב שתקוע על המסילה. אירועים כאלו מתרחשים מידי יום ומשביתים את הרכבת הקלה לכעשר דקות, אך ייתכנו אירועים שישביתו אותה לפרקי זמן ארוכים יותר. שפירא מציין כי המדינה לא הסדירה מצבים אלו "אף כי עברו שנתיים מתחילת הפעלת הרכבת הקלה, טרם נחתם בין המדינה לאגד הסכם על נוהל להפעלת אוטובוסים ציבוריים בעת השבתה של הרכבת הקלה".
בתשובת משרד התחבורה בנושא צוין כי נוהל הפעלת התחבורה הציבורית בעת השבתת הרכבת הקלה מצוי בהליכי אישור אחרונים. "רק לאחר אישור סופי של הנוהל, ניתן יהיה לחתום עם אגד על הסכם בנוגע לתעריפים אולם העדרו של הסכם אינו מונע הפעלת אגד במקרים הדרושים", נכתב בתשובה.
שפירא מבקר את העובדה כי נתיב התחבורה הציבורית בכביש בר אילן טרם הוקם וקובע בחריפות : "אי-התיאום בין עיריית ירושלים למשרד התחבורה גרם בזבוז משאבים שהושקעו בתכנון, ושילוב לקוי של קווי בר-אילן וירמיהו עם קווי אגד אחרים, ובסופו של דבר פגע ברמת השירות שתוכננה עבור משתמשי התחבורה ציבורית בירושלים. יוצא אפוא כי שנים של תכנון ומשאבים ירדו לטמיון בגלל חוסר תיאום בין משרד התחבורה לעירייה".
שפירא מתייחס לשורה ארוכה של ליקויים נוספים בהפעלת הרכבת הקלה, בויתור של משרד התחבורה והאוצר על קנסות בגלל
אי עמידה בתנאי השירות ועל ההתקשרות מול סיטיפס. "ממרץ 2012 ועד לסיום הביקורת פעלה הרכבת הקלה במסגרת תוספות זמניות לחוזה, ובהן הסכימה המדינה שהזכיין יפעיל את הרכבת אף שלא עמד בכל הדרישות שנקבעו בחוזה, תוך העברת תשלומים נוספים לזכיין והימנעות מלהטיל עליו את הסנקציות העומדות לרשותה. התנהלות זו היא גם בגדר דוגמה שלילית למפעילים אחרים של התחבורה הציבורית בבואם לנהל משא ומתן עם המדינה כזכיינים".
שפירא מודע לכך שלרכבת הקלה בירושלים השלכות על פרוייקטים אחרים בארץ, המרכזי שבהם בתל אביב ועל המדינה להפיק לקחים על ההתנהלות עם סיטיפס "על כל הגופים הציבוריים המופקדים על הפרויקט לבחון את התנהלותם בנושא ולפעול להשלמת יישום החוזה כך שהשירות לציבור יהיה ברמה המיטבית. כמו כן, על הגופים הציבוריים להפיק לקחים מהממצאים שהועלו בביקורת וליישמם בפרויקט זה ובפרויקטים דומים המתוכננים בארץ בשיתוף יזמים פרטיים".
יעל פרידסון
העבודות על הרכבת הקלה נמשכו למעלה מעשור והשביתו את מרכז העיר ועלות הפרויקט עברה את הארבעה מיליארד שקלים אך מדו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (ד'), עולה כי הפעלת הרכבת הקלה בשנת 2011 לא הביאה לירושלים שיפור בתחבורה הציבורית, זמני הנסיעה של מרבית הנוסעים התארכו, ומיליוני שקלים התבזבזו בגלל חוסר תיאום בין עיריית ירושלים למשרד התחבורה.
"ממצאי הביקורת העלו ליקויים רבים עוד משלב התכנון של פרויקט הארגון מחדש בתחבורה הציבורית בירושלים", נכתב בדוח החריף, "בחוזה לא הובטחו התנאים הנחוצים לשם שמירה על האינטרסים הציבוריים, בראש ובראשונה של משתמשי התחבורה הציבורית, דבר שפגע בתכנון וביישום של מערך התחבורה הציבורית בעיר, בעיקר בין השכונות לאזורים מרכזיים בעיר".
מבקר המדינה מגיש את הדוח ליו''ר הכנסת, יולי אדלשטיין צילום: מרים צחי
''ממצאי הביקורת העלו ליקויים רבים''. הרכבת הקלה צילום: פלאש 90
בשלושת השנים האחרונות מנהלים תושבי ירושלים מאבק עיקש בדרישה לשפר את התחבורה הציבורית בירושלים, וכעת טענותיהם זוכות כמעט אחת לאחת לחותמתו של מבקר המדינה יוסף שפירא המפנה אצבע מאשימה כלפי משרד התחבורה.
אחד הנתונים שברכבת הקלה אוהבים להציג כעדות להצלחת הרכבת הוא כמות הנוסעים הגבוהה, כמעט 150 אלף נוסעים ביום, 50% יותר מהצפי שתוכנן, ולמעשה הקיבולת המלאה של הרכבת. אך מבקרי הרכבת טוענים כי בהיעדר חלופות אחרות נוסעי הרכבת הם קהל שבוי, ושפירא מאשר את טענתם.
"מן האמור לעיל עולה כי הסטת כל התנועה מהשכונות המרוחקות לרכבת הקלה, יצרה עומס מיותר ברכבת הקלה גם שלא בשעות השיא. הסטת תנועה זו גם האריכה את משך הנסיעה של תושבי ירושלים היות שחייבה מעבר דרך מרכז העיר, ובכך הרעה את שירותי התחבורה הציבורית בירושלים. לדעת משרד מבקר המדינה על משרד התחבורה לשקול מחדש את השינוי במערך קווי התחבורה הציבורית בירושלים באופן שיענה על צורכי התושבים, במיוחד אלה שיעדם אינו מחייב מעבר במרכז העיר".
אחת הטענות הרווחות כנגד תכנון פרויקט הרכבת הקלה הוא ביטול קווי האוטובוס המקבילים אליה, דבר המחייב את תושבי העיר, למשל, תושבי שכונת בית הכרם, להשתמש בה בלבד ללא כל אלטרנטיבה. לפי החוזה, שום קו אוטובוס לא יתחרה ברכבת הקלה, אלא אם הוא מקצר את זמן הנסיעה ב-30% לפחות לעומת הרכבת והמדינה תפצה את הזכיין אם תפר את החוזה בנוגע למניעת תחרות. על כך מותח ביקורת שפירא "במתן בלעדיות זו לזכיין גזרה המדינה על עצמה מגבלה קשה ביכולתה לבצע שינויים בתחבורה הציבורית בירושלים למען הציבור".
הגבלות על תחרות עם הרכבת הקלה. אוטובוס במאה שערים צילום: אורי לנץ
אין תחליף לרכבת
על פי דוח המבקר, ביטול קווי האוטובוס בדרום העיר הוביל להארכת זמן הנסיעה. התכנית לבטל את קווי צפון העיר, לשכונות פסגת זאב ונווה יעקב נדחתה שוב ושוב, דחייה העולה לקופת המדינה 250 אלף שקלים בחודש, זאת, בשל ליקויים בתכנון הקווים.
שפירא עומד על הבעייתיות בביטול הקווים בדוח. "יישום "הפעימה הצפונית" על פי התכנון, ולפיו יבוטלו קווי האוטובוס לרחבי העיר, יותיר בידי הנוסעים משכונות צפון-מזרח העיר רק את הברירה של קו הרכבת הקלה. הפניית כל נוסעי התח"צ משכונות אלה לרק"ל תיצור עומס ברכבת, במיוחד בשעות השיא, ותלותם בה עלולה לפגוע באיכות השירות. למרות אי-בצוע הפעימה ועלותה הכספית הגבוהה למדינה, המשרד לא קיים הליך מסודר של הפקת לקחים מבעיות התכנון ב"פעימה הצפונית", ולא הציג תכנית מתוקנת ומותאמת לצורכי התושבים בשכונות הצפוניות".
אין תחליף. הרכבת הקלה צילום: מירי צחי
מסלול הרכבת הקלה בירושלים
שפירא מציין כי עד מועד סיום הביקורת לא קיים המשרד תהליך להפקת לקחים מבעיות התכנון בפעימה הצפונית, ולא הוצג תכנון מתוקן המותאם לצורכי התושבים בשכונות צפון-מזרח ירושלים.
אחת הבעיות ברכבת הקלה היא שכל תקלה קטנה משביתה אותה, בין אם מדובר בחפץ חשוד או רכב שתקוע על המסילה. אירועים כאלו מתרחשים מידי יום ומשביתים את הרכבת הקלה לכעשר דקות, אך ייתכנו אירועים שישביתו אותה לפרקי זמן ארוכים יותר. שפירא מציין כי המדינה לא הסדירה מצבים אלו "אף כי עברו שנתיים מתחילת הפעלת הרכבת הקלה, טרם נחתם בין המדינה לאגד הסכם על נוהל להפעלת אוטובוסים ציבוריים בעת השבתה של הרכבת הקלה".
בתשובת משרד התחבורה בנושא צוין כי נוהל הפעלת התחבורה הציבורית בעת השבתת הרכבת הקלה מצוי בהליכי אישור אחרונים. "רק לאחר אישור סופי של הנוהל, ניתן יהיה לחתום עם אגד על הסכם בנוגע לתעריפים אולם העדרו של הסכם אינו מונע הפעלת אגד במקרים הדרושים", נכתב בתשובה.
שפירא מבקר את העובדה כי נתיב התחבורה הציבורית בכביש בר אילן טרם הוקם וקובע בחריפות : "אי-התיאום בין עיריית ירושלים למשרד התחבורה גרם בזבוז משאבים שהושקעו בתכנון, ושילוב לקוי של קווי בר-אילן וירמיהו עם קווי אגד אחרים, ובסופו של דבר פגע ברמת השירות שתוכננה עבור משתמשי התחבורה ציבורית בירושלים. יוצא אפוא כי שנים של תכנון ומשאבים ירדו לטמיון בגלל חוסר תיאום בין משרד התחבורה לעירייה".
שפירא מתייחס לשורה ארוכה של ליקויים נוספים בהפעלת הרכבת הקלה, בויתור של משרד התחבורה והאוצר על קנסות בגלל
אי עמידה בתנאי השירות ועל ההתקשרות מול סיטיפס. "ממרץ 2012 ועד לסיום הביקורת פעלה הרכבת הקלה במסגרת תוספות זמניות לחוזה, ובהן הסכימה המדינה שהזכיין יפעיל את הרכבת אף שלא עמד בכל הדרישות שנקבעו בחוזה, תוך העברת תשלומים נוספים לזכיין והימנעות מלהטיל עליו את הסנקציות העומדות לרשותה. התנהלות זו היא גם בגדר דוגמה שלילית למפעילים אחרים של התחבורה הציבורית בבואם לנהל משא ומתן עם המדינה כזכיינים".
שפירא מודע לכך שלרכבת הקלה בירושלים השלכות על פרוייקטים אחרים בארץ, המרכזי שבהם בתל אביב ועל המדינה להפיק לקחים על ההתנהלות עם סיטיפס "על כל הגופים הציבוריים המופקדים על הפרויקט לבחון את התנהלותם בנושא ולפעול להשלמת יישום החוזה כך שהשירות לציבור יהיה ברמה המיטבית. כמו כן, על הגופים הציבוריים להפיק לקחים מהממצאים שהועלו בביקורת וליישמם בפרויקט זה ובפרויקטים דומים המתוכננים בארץ בשיתוף יזמים פרטיים".
