סבא מספר:
ירושלים שנת ג' אלפים של"ה
ישיבת הקבינט הממשלתי, המלך צדקיהו יושב בארמונו המפואר ומסביבו שריו ויועציו,שר האוצר: "המיסים שאנו משלמים למלך בבל, עוברים כל גבול, הגיע הזמן לעצור את זה"
שר המשפטים: אכן כן אנו עם חופשי בארצנו, אין סיבה שנחיה תחת עולו הכבד של נבוכדנצאר.
המלך: וכי איזו בריה יש לנו?
שר הבטחון: נמרוד בו, העם כבר הבין מזמן שיש בנו את כל העוצמה להילחם בו נכה בו ובחייליו, ונגרשנו מן הארץ.
כל השרים במקהלה: בדיוק, הגיע הזמן!
שר החוץ: די לרפיסות!
המלך, בחשש מה:את זה כבר ניסה אחי יהויקים, התוצאות היו הרות אסון.
גם בן אחי יכניה ניסה למרוד במלך, והתוצאות היו עגומות בהרבה.
אם נמרוד שוב, נבוכדנצאר לא יסלח לנו הוא ישמיד את כולנו.
כל השרים: נו באמת!
כולם מבינים שאחיך לא מרד כמו שצריך, הוא חשש להרוג חיילים, הוא חשש להרוג בלתי מעורבים, הוא חשש לצאת חזיתית כנגד מלך בבל, לכן הוא לא הצליח.
אתה הרי זה שהסברת את זה לכל העם, בטוב טעם ודעת,
אתה הרי זה שמבין כי במזרח התיכון מבינים רק כח, אסור להסס חייבים לפעול בנחישות.
שר החוץ בנחרצות: וחוץ מזה הפעם מלך מצרים יבא לעזרתנו. אין לנו מה לחשוש.
שר הפנים מוסיף: איך תראה בעיני העם, אם תמשיך בפחדך ובכניעתך.
המלך מהורהר: כן, אתם צודקים, כבר שמעתי שהעם מתחיל לזלזל בי, הם טוענים שאני הססן ופחדן.
ובבת אחת מזדקף מלוא קומתו: החלטתי, אנו נהיה עם חופשי בארצנו די לכניעה, נלמד את הבבלים לקח.
אחד היועצים מנסה כיון שונה: אבל אדוני המלך, אולי ננסה להיזכר בנבואת ירמיהו, הרי הוא אמר שהמרידה לא תצליח, הוא הבטיח שאם נמרוד יחרב בית המקדש....
כל השרים בכעס: השתגעת?! יחרב בית המקדש? !
שר הדתות בזלזול, ובהינף יד: תעזוב את ירמיהו הוא הוא היה בוגד נאלח, ואל תזכיר כאן שמו.
ואל תשכח שדווקא היו נביאים נאורים יותר, שכחת שצדקיה בן כנענה אמר לנו שדווקא כן נצליח.
שר התרבות בבעתה: וכי מה רצית? שנשמע בקול ירמיהו, ונספיק את כל התרבות שהתפתחה בארצנו, נפסיק את הזביחה וההקטרה לאלילים, מה?! נחזור לתקופת האבן?! ....
המלך בנסיון לפייס, פונה ליועץ: וכי מה אתה מצפה, שנמשיך להיות מושפלים תחת עולו של מלך בבל.
היועץ: ירמיהו אמר שכן, כל עוד לא נשוב בתשובה שלימה נגזר עלינו לחיות תחת עול הגויים.
לדבריו, אם נפסיק לעבור על דברי התורה, נוכל להשתחרר מעול הגויים.
המלך ברגע נדיר של גילוי לב: טוב, אתה מבין שזה לא מעשי. לא נוכל לבער את האלילים מארצנו.
כל השרים במקהלה: אין על מה לדבר לא נחזור לתקופת האבן.
שר הדתות פותח בהסבר מלומד: אנחנו חיים בעולם מודרני. היום כולם מבינים שממלכה נאורה צריכה להיות פלורליסטית, ממלכה נאורה אינה יכולה לאפשר לעצמה, לסגוד רק לקל אחד. יש הרבה אלילים ואין כל טעם לפסול את אלילי העמים האחרים [עפ"ל].
המלך בדברי סיכום: טוב אין טעם להתפלסף, החלטנו יוצאים למלחמה, ומנצחים בה.
כולם: יאללה מלחמה...
הסוף ידוע לכולנו..............
הילדים שומעים ועיניהם דומעות: אבל סבא למה הם מרדו. הם לא ידעו שנבוכדנצאר יחריב את בית המקדש?
למה הם לא שבו בתשובה?
סבא: אכן ילדים כשהיצר הרע עובד שעות נוספות, מאד קשה להבחין באמת הפשוטה.
כולם בטוחים שהם ינצחו במלחמה והכל יהיה טוב כמו שהיה.
סבא מוסיף: אתם חושבים ילדים שלמדנו את הלקח?
אני יספר לכם עוד סיפור:
ירושלים שנת ג' אלפים תתכ"ז
רחבת החנויות שלפני הכניסה הדרומית להר הבית , צמוד לשערי חולדה.
מאות איש מתגודדים ומאזינים לוויכוח תוסס בין שני יהודים סמוקי לחיים. בשנות העשרים לחייהם.
הבה נקשיב.... [השמות דמיוניים]
יוסף בר זכאי: לא נוכל לסלוח למעשי הרומאים, אי אפשר לחיות כך, רק אתמול הרג הנציב מאות יהודים ללא כל סיבה.
יוחנן בן אליצור: אכן הצרות נוראיות, הגיע הזמן שנפסיק את מעשי האיבה ושנאת החינם ביננו. הגיע הזמן שנשוב בתשובה שלימה ונתחיל לעסוק בתורה בשמחה, ובשלווה. הגיע הזמן שנאזין לכל דברי חכמינו הקדושים.
יוסף: מה הקשר לחזור בתשובה?
צריך לעשות השתדלות להסיר את הרומאים מקרבנו.
יוחנן מזדעזע: איך?
יוסף: מה זאת אומרת איך?
וכי נוכל לשתוק להם לרשעים האלו?!, וכי נוכל להחריש להם על הטבח בבני עמנו?
חייבים לבלום אותם, נמרוד בהם ונגרש אותם מארצנו?
כל העם המצטופפים צועקים: כן חייבים למגר אותם אחת ולתמיד, נלמד אותם לקח. שלא ישכח.
שני בחורים: רק כח מבינים כאן במזרח התיכון!
גבר כבן שלושים מוסיף: הרומאים ילמדו שאנחנו לא אסקופה הנדרסת.
כל העם במקהלה: העם דורש מרד מידי!!!
יוחנן בחלחלה: למרוד ברומאים? וכי אתם רוצים להוביל לחורבן בית המקדש?
שמעון בחיוך ניצחון: תגיד לי לא שמעת מימיך על מרד החשמונאים, וכי הם הובילו לחורבן הבית?
לא ולא!!
הם העיפו מכאן את היוונים וכוננו כאן ממלכה עצמאית וחשובה.
אנו דורשים מרד החשמונאים מספר 2.
כל העם עם ברק בעיניים: כן... מרד החשמונאים 2!
יוחנן צועק כמעט בבכי: וכי אתם לא מבינים את ההבדל?
הם נלחמו למען קיום המצוות.
דורות הם חיו תחת עולם של מלכי פרס ויון, ומעולם לא העלו בדעתם למרוד
רק כשראו שאין אפשרות לקיים מצוות, קרא יוחנן כהן גדול "מי להשם אלי!!"
לא היו להם שום שאיפה לאומנית,
הם מעולם לא ניסו לדאוג לפיתוח מצוות ישוב ארץ ישראל,
לא היה להם שאיפה להקלת תנאי החיים. ואפילו לא הקלת הסכנות הבטחוניות.
כל מאווים היה קיום המצוות. ואכן אז קראו גדולי האומה, למרוד במלכותם למען כבוד שמיים
כאן המצב הפוך בדיוק, גדולי ישראל ראשי הסנהדרין קוראים לנו להתחזק במצוות ולעזוב את הלחימה.
ההמונים אינם מסוגלים לשמוע אותו, הם צועקים בגרון ניחר:
מרד החשמונאים! נסלק את הרומאים!
יוחנן בנסיון אחרון: תגידו השתגעתם, וכי לא שמעתם מה אמרו ר' שמעון בן גמליאל, ורבי יוחנן בו זכאי?
וכי לא שמעתם שהם קראו לנו להתחזק באהבת רעים, להתחזק בלימוד התורה?
וכי לא שמעתם שהם הורו לנו בפירוש כי אין למרוד ברומאים?
יש לקבל את הגלות, ולשוב מעבירות שבידינו, בתקווה שהשם יתברך יחוס עלינו ויקל מעלינו את עול הגלות.
יוסף מפטיר בפאתוס: די די די... די עם הגלותיות ...
וכי אינך רואה שאנו חיים בארצנו?
השם יתברך לא החזירנו לארצנו, בשביל שנעלה מס לרומאים, ולא בשביל שנמשיך להיות מרמס תחת כפות רגליהם.\
ניקח את גורלנו בידינו....
העם מחזיק אחריו: ניקח את גורלנו בידינו.....
ואכן הם לקחו את גורלם בידם.........
הנכדים מוחים דמעה: אבל סבא למה הם לא למדו לקח, למה הם לא שבו בתשובה?
למה הם היו בטוחים שהנצחון נמצא בידיים שלהם?
סבא: אכן ילדים, כשהיצר הרע עובד שעות נוספות, מאד קשה להבחין באמת הפשוטה.
כולם בטוחים שהם ינצחו במלחמה והכל יהיה טוב כמו שהיה.
הילדים מכריזים: אם אנחנו היינו שם היינו מתנהגים אחרת.
היינו מבינים שאי אפשר לסמוך על הלחימה,
אי אפשר לסמוך על הטנקים. ועל המטוסים...
היינו מבינים שאם יש צרות עלינו לשוב בתשובה שלימה,
ולא היינו קוראים להילחם בגויים, לא היינו נכנסים ללחימה מסוכנת, שאין לדעת איך נצא ממנה...
סבא: אתם בטוחים שלא הייתם רוצים לנקום בגויים שעושים לכם צרות?
הילדים במקהלה: לא ולא.. השם הוא ינקום בהם.
אנחנו צריכים לזכור שמבחינתנו הם רק שלוחים להזכיר לנו לחזור בתשובה.....
סבא מהנהן בכובד ראש:
האמנם?!.......
ואנחנו שואלים את עצמנו:
האמנם?.!..........
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה