"יתד נאמן" תוקע סכין בלב היהדות החרדית

"יתד נאמן" ממשיך לשמש כזרוע הביצועית של הממשלה בתוך היהדות החרדית לקידום תכנית ריקון הבריכה והוצאת האברכים מבתי המדרש לאקדמיה ולשוק העבדים החילוני תוך מתן לגיטימציה מהעיתון שמתיימר לייצג את עולם התורה

מי יגלה עפר מעיני רבותינו מרנן החזו"א הרב מבריסק הסטייפלער הרב שך והרב אלישיב ויזעק להם: רבותינו מעשה ידיכם טובעים בים! ואין פוצה פה ואין איש שם לב.

ביום שני השבוע ח' תמוז תשע"ד מפרסם יתד נאמן מודעה מטעם הממשלה
"קול קורא לשילוב האוכלוסייה החרדית בשירות המדינה"

למי שלא מבין את משמעות הדברים אנו מצ"ב שני פרוטוקולים אקראיים מתוך עשרות פרוטוקלים של ישיבות וועדת שקד ובהם חומר מאלף ומזעזע, כל יהודי חרדי שיעבור עליהם מתחילה ועד סוף, מובטח שיתחיל להבין מה קורה, לתועלת הקוראים אנו מצ"ב גם קובץ וורד ובו לקט נבחר קטנטן מתוך הפנינים

אגב, אחרי שתקראו את הציטוט של ח"כ גפני כבר לא תתפלאו מדוע יתד נאמן תומך אף הוא בתכנית ריקון הבריכה וקידום ה'אקדמיזציה' בציבור החרדי

להלן הדברים:

מנכ"ל משרד הכלכלה הממונה על תעסוקה גברת מיכל צוק:

אז ממש בקצרה אגיד לכם שלרשותנו, ממש מהחודשים האחרונים, עומדים חצי מיליארד שקלים, חצי מיליארד השקלים האלה מיועדים לתכנית תעסוקתית

- - - זה סיוע בהכשרות ובהון האנושי. מבחינת תשתיות תעסוקה, אנחנו נמצאים היום בפריסה מאד מאסיבית ומאד מהירה של תשתיות התעסוקה. יש מרכז תעסוקה מאד גדול בבני-ברק, שפועל כבר מתחילת ספטמבר - -

משה גפני:

בזכותי, בזכות יעקב אשר. התכוונתי בזכות סיעת "יהדות התורה" על אף משרד הכלכלה.

פנינים מועדת שקד, מתוך הפרוטוכל

עופר שלח:

בסדר, היא לקוחה מהקשר אחר אבל השאלה הגדולה פה היא השאלה האם האנשים האלה ימצאו בין אם באופן מידי ובין אם לאורך זמן תעסוקה, ויעזרו לאחת הבעיות הבוערות של מדינת ישראל. באים לפה שני משרדים ממשלתיים אבל בעיקר, לצורך הענין, משרד הכלכלה, ולוקחים את הדבר הזה על עצמם, לוקחים את זה כפרויקט לאומי שתוקצב בחצי מיליארד שקל לשנים הקרובות. אני חושב שאנחנו צריכים ללכת עם הדבר הזה אם אנחנו מסתכלים על מטרות החוק, ומטרות החוק הן יצירת שירות שוויוני יותר והן שילוב חרדים בשירות המדינה ובתעסוקה. עם זה צריך ללכת. גם לגבי ה-22 וגם לגבי פטור בגיל 24.

היו"ר איילת שקד:

אנחנו עוברים לסעיף סימן (ג), שילוב בתעסוקה.

משה גפני:

כמה חרדים עד היום שילב משרד הכלכלה בעבודה?

אריאל אטיאס:

אתה לא רוצה לשמוע את המספר.

משה גפני:

אני רוצה לשמוע. כמה חרדים שולבו? שנה הממשלה הזאת קיימת, כמה חרדים משרד הכלכלה שילב בתעסוקה?

מיכל צוק:

אני אשמח להתייחס ולספר לכם ממש בקיצור ואם תרצו, אפשר יהיה לעשות את זה גם מעבר, וכבר הצגנו קצת לפניכם את איפה אנחנו עומדים היום - -

היו"ר איילת שקד:

עשינו את ה"מעבר".

מיכל צוק

נכון. אז ממש בקצרה אגיד לכם שלרשותנו, ממש מהחודשים האחרונים, עומדים חצי מיליארד שקלים שהם בצורה - -

משה גפני:

לא שאלנו על כסף. כמה שילבתם חרדים בעבודה? כל כך הרבה חרדים רוצים לעבוד ובמשרות בכירות. כמה שילבתם? לא כמה תקנים נתתם לחילוניים ולכיפות הסרוגות. כמה חרדים שילבתם בעבודה? חצי מיליארד שקל זה הרבה תקנים בשביל "הבית היהודי" ובשביל "יש עתיד".

מיכל צוק:

חצי מיליארד השקלים האלה מיועדים - -

משה גפני:

לא חשוב. כמה שילבתם?

מיכל צוק:

- - חצי מיליארד השקלים האלה מיועדים לתכנית תעסוקתית - -

משה גפני:

כמה חרדים שילבתם בעבודה? אחד שילבתם?

מיכל צוק:

- - שמבוססת על שלוש רגליים: רגל אחת היא של תשתיות תעסוקה - -

משה גפני:

אני לא מבין, לא למדתי באוניברסיטה. כמה חרדים שילבתם בעבודה? אני איש פשוט.

מיכל צוק:

- - - זה סיוע בהכשרות ובהון האנושי. מבחינת תשתיות תעסוקה, אנחנו נמצאים היום בפריסה מאד מאסיבית ומאד מהירה של תשתיות התעסוקה. יש מרכז תעסוקה מאד גדול בבני-ברק, שפועל כבר מתחילת ספטמבר - -

משה גפני

בזכותי, בזכות יעקב אשר. התכוונתי בזכות סיעת "יהדות התורה" על אף משרד הכלכלה.

מיכל צוק:

- - יש מרכז תעסוקה מאד משמעותי בירושלים, שאמור להיפתח בתחילת מרץ. - -

משה גפני:

הבטיחו לפני שנה ועד היום לא נפתח.

מיכל צוק:

- - שני המרכזים האלה גם יחד מסוגלים לטפל בכ-6000 איש בשנה - -

משה גפני:

כמה חרדים שילבתם בעבודה, יא אללה... שאלה פשוטה.

מיכל צוק

- - בנוסף, מתחילת השנה אנחנו פתחנו שישה מרכזים מעובים של תשתיות תעסוקה בכל מרכז מגורים חרדי, כשבמהלך החודשים הקרובים יפתחו שניים נוספים – האחד במודיעין עלית והאחד בנגב הצפוני. יש לנו פריסה מאד מאד מאסיבית של תשתיות, שאמורה לתת מענה לכ-14 אלף פונים בשנה.

חבר הכנסת גפני, הפעילות של ממשלת ישראל - -

משה גפני:

אני מחכה לתשובה.

מיכל צוק:

- - הפעילות של ממשלת ישראל בעבר, כפי שאתה מכיר אותה היטב, היתה פעילות בהיקפים הרבה יותר קטנים כי היה הפיילוט ודברים שראינו שיש להם היתכנות ולכן שמנו גם משאבים וגם מאמץ מאד גדול כדי שבמהלך 2014 נוכל לטפל בכ-14 אלף איש בשנה - -

משה גפני:

 אמרו לי את זה גם ב-2009.

מיכל צוק:

 אני לא חושבת ש - -

היו"ר איילת שקד:

מיכל, תודה. אני ממשיכה - -

משה גפני:

 כמה חרדים שילבו בעבודה?

היו"ר איילת שקד:

אני לא הבנתי.

משה גפני:

 אני גם לא.

היו"ר איילת שקד:

אני ממשיכה לסימן (ג). חבר הכנסת גפני, די, די, די, תירגע. היא לא נתנה תשובה. אני ממשיכה לסימן (ג) - שילוב בתעסוקה, ואני קיבלתי את בקשתך להצביע מחר. אז קבל את בקשתי עכשיו להיות בשקט ולהקשיב לסימן (ג) – שילוב בתעסוקה.

משה גפני:

יש בקשות שלי קשה להיות בשקט. זה בלתי אפשרי במיוחד שאני מחכה לתשובה, כמה חרדים שולבו בעבודה.

מיכל צוק:

מיכל צוק, משנה למנכ"ל וממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה. חשוב לי להגיד, שבעצם מה שאנחנו עושים קודם כול זה מתכננים, אבל אנחנו באמת יודעים שהתוכנית היא בסיס לשינויים, כי באמת אף אחד לא יודע איך המציאות תהיה. ואנחנו מנסים לפרוס את התשתיות ואת הכלים שלנו ככה שנוכל לתת מענה גמיש, ממוקד וטוב לכל תרחיש שלא התממש בפועל.

אז באמת בשלב הראשון כמה דברים שנוגעים לסעיפי החוק. חלק מההסדרים שקשורים לתחום התעסוקה מצויים בעצם במסגרת הצעת החוק שמונחת ונידונה לפניכם, ואני מיד אפרט אותם, וחלק מהם מעוגנים בהחלטת הממשלה.

מבחינת סעיפי החוק שנוגעים לתעסוקה, הסעיפים הרלוונטיים הם סעיף 26ח(1) לחוק המוצע, שמדבר על זה שבעת דחיית השירות של תלמיד הישיבה, כפי שציין השר שהוא אמור ללמוד בישיבה 45 שעות בשבוע, עד 15 שעות בשבוע מתוך אותן 45 שעות אנחנו נוכל לאפשר לו ללמוד תוכנית שהיא הכשרה תעסוקתית, בעצם מגוון רחב של נושאים והכשרות מקצועיות כאלה ואחרות שמטרתן לקדם אותו ולגשר על הפערים שקיימים היום לגברים החרדים הצעירים כדי לקדם אותם לעולם העבודה.

זה יכול להיות רלוונטי למי שבהמשך הדרך יתגייס לצבא, זה בוודאי מסייע גם לצבא, הגישור על הפער הזה, וגם למי שאחר כך יגיע או לשירות האזרחי או לעולם העבודה, כדי שנוכל לפגוש אותם בגיל יותר צעיר יותר מוכנים לעולם העבודה, זה דבר שהוא מאוד משמעותי.

דבר נוסף שיאפשר לנו, ואני אסביר לכם בהמשך ביתר פירוט למה, זה נושא של מידע. כדי שנוכל להיערך בצורה נכונה ולפנות לכל אותם בחורים שאמורים לקבל פטור משירות צבאי, בין אם במה שאתם קוראים "ריקון הבריכה", כלומר בגיל 22 שזה צפוי ממש בחודשים הראשונים לאחר אישור החוק על-פי הצעת החוק, ובין אם בגילאים היותר מבוגרים למי שהיום הוא בן 18 עד 22 על-פי הצעת החוק, אנחנו נקבל את המידע לגביהם. וכך תשתיות התעסוקה, שמיד אפרט לגביהן, יוכלו לעשות גם reaching out, כלומר נוכל להיות אקטיביים ולפנות באופן אקטיבי לאותם בחורים צעירים במטרה לעניין אותם ולהציע להם את הכלים ואת התוכניות שלנו שיקדמו אותם מבחינה תעסוקתית, שזה יעד מאוד מאוד מרכזי.

שני דברים שלא נמצאים כאן ומצויים בהחלטת הממשלה, זה במה שנקרא "ריקון הבריכה". ברגע שתאושר הצעת החוק, אנחנו מדברים על כך שבחורים בגיל 22 ומעלה יקבלו פטור. הנושא הזה ניתן על-ידי הצבא, אבל גם לפי החלטת הממשלה וגם בעבודה השוטפת שלנו מול צה"ל, מול גדי אגמון, אנחנו יודעים שאנחנו צריכים לדרג ולתאם את מועדי הפטור ואת הדירוג שלהם, כי אנחנו רוצים לתאם את הפטור למוכנות של תשתיות התעסוקה, על מנת שנוכל לתת מענה למי שלא התגייס ויקבל פטור משירות צבאי, מענה נכון, ולאפשר לו להשתלב בעולם העבודה בצורה מיטבית.

אז אלה הנושאים המרכזיים שנידונים או בהצעת החוק או בהחלטת הממשלה שמלווה את התהליך הזה. על מה מתבססת התוכנית מבחינת משאבים? אנחנו מדברים על כחצי מיליארד שקלים, 484,000,000 שקל לחומש הקרוב, לשנים 2017-2013, ואני תיכף אפרט לגביהם.

השר ציין שאנחנו מבססים את התוכנית על שלוש רגליים. אנחנו מדברים על תשתיות, על טיפול בפרט ועל מעסיקים. אני תיכף אפרט לגבי כל אחד מהם, אבל אלה באמת שלושת הנדבכים המרכזיים שלגביהם אנחנו נידרש לתת מענה ולאפשר את השילוב בתעסוקה: גם על טיפול בפרט, כלומר על החסמים שקיימים לאותם בחורים, אברכים, מבחינת השתלבות בשוק העבודה משהוסר נושא השירות הצבאי, בין אם בפטור ובין מי ששירת שירות אזרחי או שירות צבאי; גם מבחינת המעסיקים, כלים שאנחנו יכולים לתמרץ את המעסיקים; וגם מבחינת תשתיות התעסוקה שאני מיד עכשיו מראה לכם מה בכוונתנו לעשות.

אז באמת, מי קהל היעד שלנו? אנחנו מדברים על שני דברים מרכזיים. השלב הראשון זה מה שאתם מכנים "ריקון הבריכה", השלב השני בשנים שלאחר מכן זה בעצם הזרם, גם מי שיקבל פטור וגם מי שישרת שירות אזרחי או שירות צבאי וישתחרר ממנו. זה קהל היעד המרכזי של אותה תוכנית.

עומר בר לב:

עומר בר לב:

בסדר, אבל אני רוצה שמשרד הכלכלה יוכל לתת תשובות לחבר הכנסת גפני או לציבור בעוד שנתיים, כמה אנשים השתלבו בעבודה בעקבות החצי מיליארד. אז אם כאן כתוב שכל בחור יכול לדרוש ממשרד הכלכלה שכל פרטיו וכל נתוניו לא יהיו קיימים בשום מקום, אז איך הכנסת הבאה או הציבור שירצה לקראת הבחירות הבאות לדעת אם החוק הזה השיג את מטרתו בנושא הכלכלי, איך הוא יידע?

מירי פרנקל שור:

תראה, הצעת החוק לא מציעה התניה בין קבלת הפטור לבין השילוב בתעסוקה. זאת אומרת, - -

עומר בר לב:

אבל עובדה שיש כאן סעיף שלם, סימן ג: שילוב בתעסוקה, כי הנושא הזה מאד חשוב. אז אם לא יאספו הנתונים - -

מירי פרנקל שור:

יכולים להיאסף הנתונים. משרד הכלכלה יפנה לפוקד ויבקש את הנתונים. החוק מאפשר את זה. מקבל הפטור לא מחויב לקבל את ההכשרה שמציע לו משרד הכלכלה.

עומר בר לב:

בסדר.

מירי פרנקל שור:

אז? אם הצעת החוק היתה מציע קונספט שאתה מקבל את הפטור בתנאי שאתה מקבל הכשרה תעסוקתית אז היה מקום להסדר אבל הצעת החוק לא - -

 עומר בר לב:

לא בתנאי. אולי אנחנו לא מבינים אחד את השניה

אחז בן ארי:

 הוא שואל למה יש - -

 מירי פרנקל שור:

 מכיוון שזה התנדבותי. המדינה מציעה הכשרה תעסוקתית, נכון? היא לא אומרת לו: אתה מקבל את הפטור בתנאי שאתה הולך להכשרה תעסוקתית. אין התלייה בין קבלת - -

עומר בר לב:

הכל בסדר אבל החוק אומר שלמשרד הכלכלה אסור לצבור את הנתונים שיוכל הציבור לדעת בעקבות ה-500 מיליון או אני לא יודע כמה כסף הושקע בענין הזה, ובעקבות השאלה של חבר הכנסת גפני על העבר ובעקבות השאלות שלנו על העתיד, מה קרה עם זה? אם משרד הכלכלה לא רשאי לצבור את הנתונים האלה, איך הוא יוכל לתת דין וחשבון לציבור?

אחז בן ארי:

זו זכות שלא קיימת במקומות אחרים, שאתה יכול לפנות ולבקש למחוק.

מירי פרנקל שור:

תלוי. אחז, יש לך מאגר מידע. אז אם מאגר המידע, למשל ברשות האוכלוסין, אתה לא יכול למחוק את עצמך, נכון? אבל פה, אם הפטור היה מותנה בהכשרה תעסוקתית אתה היית צודק. הפטור לא מותנה בהכשרה תעסוקתית. הצעת החוק לא קובעת שאתה מקבל את הפטור בתנאי שאתה הולך למשרד הכלכלה. היא אומרת לך: אני, המדינה, מציעה לך הכשרה - -

עומר בר לב:

מירי, אבל זה מספיק חשוב שיוסף כאן כל סעיף ג' בנושא שהוא לכאורה לא קשור, שילוב בתעסוקה.

 מירי פרנקל שור:

לא, מכיוון שאם אין לך - -

עומר בר לב:

אז אנחנו, הציבור, רוצים לדעת כמה השילוב בתעסוקה הזאת הצליח.