מאת איש חזו"א 5
בהפגנת המיליון נגד גזירת הגיוס |
מודעות הענק שנמרחו על קיר הכניסה לא הותירו מקום לספק. 'אין להתייצב בשום גיל ובשום מצב ובשום צורה בלשכת הגיוס חלילה וחלילה'. כמה אברכים עמדו וקראו את המודעות בעיון, כשדוק של עצב מערפל את עיניהם. איזה דור זה. איך אנשים לא מבינים את זה והולכים ומתייצבים ומקבלים את הפטור וחלאס. איפה המסירות נפש והיהרג ואל יעבור שלהם.
הנוכחים במקום מסתובבים אחוזי בהלה. ניכר כי הגזירות הרבות שספגו בתקופה האחרונה מבית ומחוץ, כופפו את קומתם מעט, אך רוחם נותרה איתנה כבתחילה, וגם מעט מן הברק נותר עדיין בעיניהם. אחד הנוכחים, ר' ישעיהו (שם בדוי), מתפנה לרגע בכדי להסביר לנו. "לאחרונה התרגשה גזירה גדולה על עולם התורה", הוא פותח. "כן, גזירת הגיוס הנויראה!" – החריתי החזקתי אחריו באדיקות; בכל זאת אני אורח כאן, ויש לכבד את מנהגי המקום. "בודאי ובודאי" אומר ישעיהו, "אבל צריך להבין קודם כל, מה גרם למה, ואיך היה הסדר הכרונולוגי של האירועים".
"לפני כשנתיים, כשמרן זצ"ל עוד היה בחיים חיותו, היתה הנהגה אמיתית לדור. כולם ידעו שיש מנהיג לבירה. כל המושג הזה של 'חצר' ו'מקורבים' ו'דובר בית הרב' לא היה קיים. אפילו החילונים הבינו את זה ופחדו לצאת עם גזירת הגיוס הנויראה.
"אלא שכאשר מרן רבינו נפל למשכב, החליטו ב'חצר' של אחד מרבני בני ברק להשתלט על מפעל חייו של מרן. מרן רבינו, שקיבל מרבינו הגדול בפגישותיהם ביד שרה את ההשקפה הצרופה, דאג כל חייו שכל הצינורות של ההשקפה יעברו אך ורק דרך ר' נתן זאב. וכידוע מה שכתב הראש ישיבה ר' שמואל במכתבו הכאוב מאז, שמקובלנו מרבותינו שאין לעשות שום שינויים בעיתון.
"בעקבות כך התחילו זמירות חדשות להישמע בעיתון. מעיתון מזוקק ונקי כיאה לבני תורה, החלו להתפרסם מודעות של מלונות ונופש ואקדמיות ומכללות ובי איי ואם איי וכיו"ב חלילה וחלילה. כל מי שלב יהודי בקרבו מזדעזע מזה כמובן. אבל יותר גרוע שזה גרם לכך שהחילונים החלו לראות את החולשה של הציבור החרדי: שהם רוצים לעבוד, שהם רוצים להשתלם באקדמיות ומכללות ובי איי ואם איי וכיו"ב, ועל ידי זה התחילו לעשות כל מיני מתווים ופתויים חלילה וחלילה.
"נכון", מסייג ר' ישעיהו, "לפעמים יש כאלה שכן צריכים לצאת לעבוד, ויש כאלו שעשו שירות אזרחי ומכללות. אבל זה רק ליחידים. לציבור צריך לעשות גדרים שהחילונים לא יראו שאנחנו חלשים ויעשו לנו גזירת גיוס", מסיים ר' ישעיהו בכאב גדול.
"עכשיו התקבלה החלטה אצל הרב פטרוב, שהראש ישיבה מאוד מחזיק ממנו (מפי השמועה אמרו שהראש ישיבה רצה למנות אותו למועצגה"ת, אחרי שהוא עצמו יתמנה. אא"ג), שצריך לעשות משהו למען עולם התורה", מתערב ר' נתן זאב (שם בדוי) בשיחה. "המצב של עולם התורה היום ממש לא בא טוב: בטאון עולם התורה לא מצליח להתרומם, וגם הגיוס ההמוני של בני ובנות התורה לא מצליח להביא מפרסמים.
"ועל כולנה", מזדעק ר' נתן זאב בכאב, "עומדת פרשת ההתייצבות הנויראה. ההתייצבות בלשכת הגיוס רח"ל החלה, והמוני יהודים חרדים מתייצבים ל"ע בלשכות הגיוס, וכלום לא קורה. לא מגייסים אותם, ולא כולאים אותם. מעתה ועד 2017 יש עוד שלש שנים, ובזמן הזה אי אפשר לצעוק כל הזמן גיוס גיוס, כשבשטח כולם כן מתייצבים, וזאת על אף שהצבא לא עומד בסיכומים עימו, וכבר תקופה ארוכה אין שום אסיר ציון לרפואה".
"עכשיו מתכנסים כאן עולם התורה לתפילה וזעקה אדירה על גזירת הגיוס הנויראה, שהולכת ומתפוגגת לה לאיטה. שלוש שנים!!! זו ממש גזירה שאין הציבור יכולים לעמוד בה".
הנוכחים במקום מסתובבים אחוזי בהלה. ניכר כי הגזירות הרבות שספגו בתקופה האחרונה מבית ומחוץ, כופפו את קומתם מעט, אך רוחם נותרה איתנה כבתחילה, וגם מעט מן הברק נותר עדיין בעיניהם. אחד הנוכחים, ר' ישעיהו (שם בדוי), מתפנה לרגע בכדי להסביר לנו. "לאחרונה התרגשה גזירה גדולה על עולם התורה", הוא פותח. "כן, גזירת הגיוס הנויראה!" – החריתי החזקתי אחריו באדיקות; בכל זאת אני אורח כאן, ויש לכבד את מנהגי המקום. "בודאי ובודאי" אומר ישעיהו, "אבל צריך להבין קודם כל, מה גרם למה, ואיך היה הסדר הכרונולוגי של האירועים".
"לפני כשנתיים, כשמרן זצ"ל עוד היה בחיים חיותו, היתה הנהגה אמיתית לדור. כולם ידעו שיש מנהיג לבירה. כל המושג הזה של 'חצר' ו'מקורבים' ו'דובר בית הרב' לא היה קיים. אפילו החילונים הבינו את זה ופחדו לצאת עם גזירת הגיוס הנויראה.
"אלא שכאשר מרן רבינו נפל למשכב, החליטו ב'חצר' של אחד מרבני בני ברק להשתלט על מפעל חייו של מרן. מרן רבינו, שקיבל מרבינו הגדול בפגישותיהם ביד שרה את ההשקפה הצרופה, דאג כל חייו שכל הצינורות של ההשקפה יעברו אך ורק דרך ר' נתן זאב. וכידוע מה שכתב הראש ישיבה ר' שמואל במכתבו הכאוב מאז, שמקובלנו מרבותינו שאין לעשות שום שינויים בעיתון.
"בעקבות כך התחילו זמירות חדשות להישמע בעיתון. מעיתון מזוקק ונקי כיאה לבני תורה, החלו להתפרסם מודעות של מלונות ונופש ואקדמיות ומכללות ובי איי ואם איי וכיו"ב חלילה וחלילה. כל מי שלב יהודי בקרבו מזדעזע מזה כמובן. אבל יותר גרוע שזה גרם לכך שהחילונים החלו לראות את החולשה של הציבור החרדי: שהם רוצים לעבוד, שהם רוצים להשתלם באקדמיות ומכללות ובי איי ואם איי וכיו"ב, ועל ידי זה התחילו לעשות כל מיני מתווים ופתויים חלילה וחלילה.
"נכון", מסייג ר' ישעיהו, "לפעמים יש כאלה שכן צריכים לצאת לעבוד, ויש כאלו שעשו שירות אזרחי ומכללות. אבל זה רק ליחידים. לציבור צריך לעשות גדרים שהחילונים לא יראו שאנחנו חלשים ויעשו לנו גזירת גיוס", מסיים ר' ישעיהו בכאב גדול.
"עכשיו התקבלה החלטה אצל הרב פטרוב, שהראש ישיבה מאוד מחזיק ממנו (מפי השמועה אמרו שהראש ישיבה רצה למנות אותו למועצגה"ת, אחרי שהוא עצמו יתמנה. אא"ג), שצריך לעשות משהו למען עולם התורה", מתערב ר' נתן זאב (שם בדוי) בשיחה. "המצב של עולם התורה היום ממש לא בא טוב: בטאון עולם התורה לא מצליח להתרומם, וגם הגיוס ההמוני של בני ובנות התורה לא מצליח להביא מפרסמים.
"ועל כולנה", מזדעק ר' נתן זאב בכאב, "עומדת פרשת ההתייצבות הנויראה. ההתייצבות בלשכת הגיוס רח"ל החלה, והמוני יהודים חרדים מתייצבים ל"ע בלשכות הגיוס, וכלום לא קורה. לא מגייסים אותם, ולא כולאים אותם. מעתה ועד 2017 יש עוד שלש שנים, ובזמן הזה אי אפשר לצעוק כל הזמן גיוס גיוס, כשבשטח כולם כן מתייצבים, וזאת על אף שהצבא לא עומד בסיכומים עימו, וכבר תקופה ארוכה אין שום אסיר ציון לרפואה".
"עכשיו מתכנסים כאן עולם התורה לתפילה וזעקה אדירה על גזירת הגיוס הנויראה, שהולכת ומתפוגגת לה לאיטה. שלוש שנים!!! זו ממש גזירה שאין הציבור יכולים לעמוד בה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה