מותר לכתוב בפייסבוק “מוות ליהודים” מבלי שהדבר ישמש עילה להארכת מעצר בחשד לביצוע עבירת הסתה לגזענות – כך קבע בימים האחרונים שופט בית משפט השלום בתל אביב איתי הרמלין, שדחה את בקשת המשטרה להאריך מעצר של אדם שנעצר בשל התבטאות זו בעמוד הפייסבוק שלו.
השופט הרמלין כתב בהחלטתו כי “במדינה דמוקרטית המקדשת את חופש הביטוי, אין מקום למעצרם של אנשים בשל התבטאויות בלבד, כל עוד לא מדובר בשידול לביצוע עבירה או בקריאה מובהקת לפגוע באחר”. לדבריו, במקרה שהובא בפניו מדובר לכל היותר ב”התבטאויות בעלמא שהן פרי של התלהטות היצרים הכללית, שהיא כמובן מצערת”, ולכן קבע כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר שתאפשר את ביצוע פעולות החקירה הנדרשות כלפי האיש שנטען שהוא שוהה בלתי חוקי בישראל.
מדובר באיש ששמו אשרף סלומאן והדיון בענייני התנהל באמצעות מתורגמנית לערבית. המשטרה טענה כי לחשוד יש הרשעה קודמת בגין עבירת שהייה בלתי חוקית והתחזות והוצגו לבית המשפט תרשומות מעמוד הפייסבוק שלו. בדיון נטען שהוא כתב “מוות ליהודים” לצד תמונה של טנק שרוף וסנגורו טען שאין להחשידו בעבירת הסתה לגזענות “בשל התבטאויות אומללות שנכתבו או לא נכתבו בפייסבוק, כשיש לו 20 חברים בפייסבוק”. לדברי הסנגור, אין לומר שמדובר בעבירה פלילית אלא הם במסגרת חופש הביטוי, וכי מדובר באדם שעובד ומתפרנס בארץ ו”חבריו ברובם הם יהודים”. לפיכך ביקש לשחררו בערבות כפי שלטענתו מקובל בגין עבירת שהייה בלתי חוקית.
השופט קבע בהחלטתו כי הרקע למעצר החשוד הוא בגין פרסומים בפייסבוק של קריאות נגד ישראל ונגד יהודים, על רקע מבצע “צוק איתן”, וכי הוא התרשם שגם המעצר על שהייה בלתי חוקית בישראל נובע מהדברים שנכתבו בפייסבוק.
לדברי השופט, “כפי שאמר הסנגור, מותר בתקופה של מתח ביטחוני וחברתי שמשלהבת את היצרים וגורמת לאנשים להתבטא לעיתים בתוקפנות ותוך פגיעה ברגשות הזולת”. השופט הוסיף כי “על פי הוראות הדין, מעצר שלפני כתב אישום נועד לצרכי חקירה בלבד, להבדיל מצרכי ענישה או הרתעה”, ולכן יש לבחון אך ורק אם המעצר אומנם חיוני ונדרש לצרכי חקירה.
השופט קבע כי ניתן לשחרר את החשוד בכפוף לכך שיפקיד ערבות עצמית בסך 3,000 שקל, ערבות צד ג’ בסך 2,500 שקל, הפקדת מזומן בסך 1,000 שקל ואיסור יצירת קשר עם מעורבים נוספים בפרשה, חשודים, עדים או מתלוננים. “אם יעמוד החשוד בתנאי השחרור, יש להעבירו למחסום”, קבע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה