המציאות הכלכלית מחייבת את הקיבוץ ליצור הפרדה בין גברים לנשים בבריכה בעת ביקור האורחים שומרי המסורת. לא כולם ביישוב מסכימים
אלי אשכנזי
קיבוץ מזרע שבעמק יזרעאל, שבמשך שנים נחשב בעיני דתיים כסמל ל"חילונים הכופרים", הודיע לחבריו כי במשך ארבעה ימים בחופשת הקיץ הקרובה, תתארח במשק קבוצת נופשים חרדים. במסגרת האירוח, התבשרו התושבים, יוקצו לאורחים שעות רחצה נפרדות לגברים ולנשים בבריכה המקומית.
אולם ההודעה לא התקבלה בשקט והיא מעוררת ויכוח בקיבוץ בין המצדדים בהחלטה, לבין המתנגדים. עשרות כבר חתמו על עצומה נגד ההחלטה ודורשים לקיים דיון בהנהלת הקיבוץ. "יש בכך אספקט עקרוני", אמר גדי קורן, חבר מזרע.
קורן יוצא נגד מה שהוא מגדיר "השתלטות הדת על הפרהסיה" ורואה בכך "מגמה לא בריאה". הוא אומר כי "ישמח לארח כל אחד, כמובן שגם חרדים, אבל אני לא מוכן שהם יכתיבו את מנהגיהם על כלל חברי הקיבוץ. אני נגד כפייה מכל סוג, ולכן מבקש שההחלטה תבוא לידי שיקול ציבורי רחב ושלא יכפו עלי דברים בניגוד לדעתי".
בריכת השחייה בקיבוץ מזרע, השבוע. צילום: גיל אליהו
עוד כתבות בנושא
קורן מבין כי "כל ענף בקיבוץ מנסה להציג מקסימום רווח", אך מתעקש כי "יש דברים שקשורים לאורח חיים, וכשהם מתנגשים עם רצון התאגיד - צריך להביא את הנושא לשיקול ציבורי רחב".
לעמדתו של קורן, עם זאת, לא שותפים רבים מחברי הקיבוצים כיום; בעידן ההפרטה, מאז שכל חבר צריך לדאוג בעצמו לפרנסתו, וכל עסק וענף בקיבוץ צריך להוכיח את רווחיותו - העקרונות מונחים לעתים בצד ויש צורך להתפשר עם המציאות הכלכלית.
כך לדוגמה, בעשרות מטבחים וחדרי אוכל קיבוציים כבר מנהלים מזה כמה שנים מערך כשרות, כדי למשוך סועדים מחוץ ליישובים. בקיבוץ מזרע, אגב, חדר האוכל עדיין לא הוכשר והנופשים החרדים יזמינו אוכל כשר ממקום אחר.
לא אחת גם השינויים הדמוגרפיים שעוברת התנועה הקיבוצית מכניסים רוחות חדשות, ולעתים אף נוצרים קונפליקטים סביב מנהגי הדת. אם לפני 25 שנה היו אומרים לחברי מזרע כי יבוא יום, וזה אינו רחוק, ובו קבוצת חרדיים תתארח בישוב ולכבודם יקבעו שעות רחצה נפרדות לגברים ונשים, הם היו מבקשים לבדוק את כשירותו הנפשית של חוזה העתידות.
ב-1957, נוסד בקיבוץ מזרע מפעל הבשר, "מעדני מזרע" שהפך עם השנים למותג המזוהה יותר מכל עם תוצרת בשר החזיר. תוצרת "מעדני מזרע" שיווקה בשנים הטובות אל כ-500 חנויות ברחבי הארץ.
התוצרת של מזרע היתה מוכרת כ"בשר אחר" באיכות הטובה ביותר. על אף שבמפעל הבשר של הקיבוץ ייצרו גם מוצרים מבשר בקר, הודו ואווז, "הבשר הלבן" הוא שהיה מזוהה עם מפעל הבשר של מזרע. וכך, בעוד חנויות "מעדני מזרע" היו חביבות על חובבי בשר הטרף, עבור הציבור הדתי הפך הקיבוץ סמל לשיקוץ וטומאה והעמיק את הבוז שחשה החברה החרדית כלפי ה"קיבוצניקים הכופרים והמתפקרים".
בסוף שנת 1990 הגיעו הדברים להקצנה; הדבר קרה בעת שראש הממשלה דאז, יצחק שמיר, עמד בראש קואליציה של מפלגות דתיות ומפלגות ימין. באותה תקופה גברה היוזמה לחוקק חוק שיאסור מכירת בשר חזיר, והדבר עורר ויכוח סוער בארץ.
בזיכרונם של חברי מזרע נצרב עימות טלוויזיוני בתוכנית "ערב חדש", במהלכה אמר חבר כנסת מאגודת ישראל לחבר הקיבוץ כי לא רק שהוא מוכר חזיר, הוא גם מתנהג ומדבר כמו חזיר. בקיבוץ חשו אז מושפלים. חברים יצאו להפגנות, והיו גם כאלה שקראו להחזיר במחאה את פנקסי המילואים שלהם.
הדברים הגיעו לשיא ב"נאום השפנים והחזירים" שנשא הרב אלעזר מנחם שך בכנס "דגל התורה" ב-1990. "יש קיבוצים שלא יודעים מה זה יום כיפור, לא יודעים מה זה שבת ולא יודעים מה זה מקווה. מגדלים שפנים וחזירים. יש להם קשר עם האבא שלהם?", תקף הרב בנאום שעורר אז סערה גדולה.
גם גאוותם של חברי הקיבוץ על מוצרי הבשר שלהם נלקחה מהם בסופו של דבר. עם תחילת גלי העלייה מחבר המדינות החל הענף לשגשג ולמעדני מזרע קמו מתחרים רבים שהורידו את רווחיו. לפני ארבע שנים נמכר המפעל לחברת "טיב טעם" וכיום הוא כבר אינו שייך לקיבוץ.
מקור
אלי אשכנזי
קיבוץ מזרע שבעמק יזרעאל, שבמשך שנים נחשב בעיני דתיים כסמל ל"חילונים הכופרים", הודיע לחבריו כי במשך ארבעה ימים בחופשת הקיץ הקרובה, תתארח במשק קבוצת נופשים חרדים. במסגרת האירוח, התבשרו התושבים, יוקצו לאורחים שעות רחצה נפרדות לגברים ולנשים בבריכה המקומית.
אולם ההודעה לא התקבלה בשקט והיא מעוררת ויכוח בקיבוץ בין המצדדים בהחלטה, לבין המתנגדים. עשרות כבר חתמו על עצומה נגד ההחלטה ודורשים לקיים דיון בהנהלת הקיבוץ. "יש בכך אספקט עקרוני", אמר גדי קורן, חבר מזרע.
קורן יוצא נגד מה שהוא מגדיר "השתלטות הדת על הפרהסיה" ורואה בכך "מגמה לא בריאה". הוא אומר כי "ישמח לארח כל אחד, כמובן שגם חרדים, אבל אני לא מוכן שהם יכתיבו את מנהגיהם על כלל חברי הקיבוץ. אני נגד כפייה מכל סוג, ולכן מבקש שההחלטה תבוא לידי שיקול ציבורי רחב ושלא יכפו עלי דברים בניגוד לדעתי".
בריכת השחייה בקיבוץ מזרע, השבוע. צילום: גיל אליהו
עוד כתבות בנושא
קורן מבין כי "כל ענף בקיבוץ מנסה להציג מקסימום רווח", אך מתעקש כי "יש דברים שקשורים לאורח חיים, וכשהם מתנגשים עם רצון התאגיד - צריך להביא את הנושא לשיקול ציבורי רחב".
לעמדתו של קורן, עם זאת, לא שותפים רבים מחברי הקיבוצים כיום; בעידן ההפרטה, מאז שכל חבר צריך לדאוג בעצמו לפרנסתו, וכל עסק וענף בקיבוץ צריך להוכיח את רווחיותו - העקרונות מונחים לעתים בצד ויש צורך להתפשר עם המציאות הכלכלית.
כך לדוגמה, בעשרות מטבחים וחדרי אוכל קיבוציים כבר מנהלים מזה כמה שנים מערך כשרות, כדי למשוך סועדים מחוץ ליישובים. בקיבוץ מזרע, אגב, חדר האוכל עדיין לא הוכשר והנופשים החרדים יזמינו אוכל כשר ממקום אחר.
לא אחת גם השינויים הדמוגרפיים שעוברת התנועה הקיבוצית מכניסים רוחות חדשות, ולעתים אף נוצרים קונפליקטים סביב מנהגי הדת. אם לפני 25 שנה היו אומרים לחברי מזרע כי יבוא יום, וזה אינו רחוק, ובו קבוצת חרדיים תתארח בישוב ולכבודם יקבעו שעות רחצה נפרדות לגברים ונשים, הם היו מבקשים לבדוק את כשירותו הנפשית של חוזה העתידות.
ב-1957, נוסד בקיבוץ מזרע מפעל הבשר, "מעדני מזרע" שהפך עם השנים למותג המזוהה יותר מכל עם תוצרת בשר החזיר. תוצרת "מעדני מזרע" שיווקה בשנים הטובות אל כ-500 חנויות ברחבי הארץ.
התוצרת של מזרע היתה מוכרת כ"בשר אחר" באיכות הטובה ביותר. על אף שבמפעל הבשר של הקיבוץ ייצרו גם מוצרים מבשר בקר, הודו ואווז, "הבשר הלבן" הוא שהיה מזוהה עם מפעל הבשר של מזרע. וכך, בעוד חנויות "מעדני מזרע" היו חביבות על חובבי בשר הטרף, עבור הציבור הדתי הפך הקיבוץ סמל לשיקוץ וטומאה והעמיק את הבוז שחשה החברה החרדית כלפי ה"קיבוצניקים הכופרים והמתפקרים".
בסוף שנת 1990 הגיעו הדברים להקצנה; הדבר קרה בעת שראש הממשלה דאז, יצחק שמיר, עמד בראש קואליציה של מפלגות דתיות ומפלגות ימין. באותה תקופה גברה היוזמה לחוקק חוק שיאסור מכירת בשר חזיר, והדבר עורר ויכוח סוער בארץ.
בזיכרונם של חברי מזרע נצרב עימות טלוויזיוני בתוכנית "ערב חדש", במהלכה אמר חבר כנסת מאגודת ישראל לחבר הקיבוץ כי לא רק שהוא מוכר חזיר, הוא גם מתנהג ומדבר כמו חזיר. בקיבוץ חשו אז מושפלים. חברים יצאו להפגנות, והיו גם כאלה שקראו להחזיר במחאה את פנקסי המילואים שלהם.
הדברים הגיעו לשיא ב"נאום השפנים והחזירים" שנשא הרב אלעזר מנחם שך בכנס "דגל התורה" ב-1990. "יש קיבוצים שלא יודעים מה זה יום כיפור, לא יודעים מה זה שבת ולא יודעים מה זה מקווה. מגדלים שפנים וחזירים. יש להם קשר עם האבא שלהם?", תקף הרב בנאום שעורר אז סערה גדולה.
גם גאוותם של חברי הקיבוץ על מוצרי הבשר שלהם נלקחה מהם בסופו של דבר. עם תחילת גלי העלייה מחבר המדינות החל הענף לשגשג ולמעדני מזרע קמו מתחרים רבים שהורידו את רווחיו. לפני ארבע שנים נמכר המפעל לחברת "טיב טעם" וכיום הוא כבר אינו שייך לקיבוץ.
מקור
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה