חוקרים גילו שהקיר נבנה משני סוגי אבנים, שאחד מהם מתבלה מהר יותר. האבנים איבדו עשרות ס"מ מעוביין, והמאמינים קיבלו חריצים להטמנת פתקים
ניר חסון
"זה התחיל משאלה פשוטה, הסתכלנו על הכותל וראינו שיש אזורים שממש מתפוררים ויש אזורים אחרים שבכלל לא השתנו. כביכול, הכל עשוי אבן גיר, ולא הבנו למה יש אזורים כאלו ואזורים אחרים. התחלנו לחקור את השאלה הזו", מסביר ד"ר סימון עמנואל שערך את המחקר בנושא יחד עם יעל לוינסון, שניהם חוקרים מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקרם פורסם לאחרונה בכתב העת Geology, מכתבי העת המובילים בתחום הגיאולוגיה בעולם.
מעבר לחשיבות הדתית של הקיר, יש לכותל יתרונות מדעיים רבים: אין בעולם עוד קיר אבנים גדול כל כך שעומד 2,000 שנים ושההיסטוריה שלו ידועה לפרטי פרטים. כך למשל, יודעים המדענים מתי היה הקיר חשוף לפגעי האקלים ומתי היה מוגן על ידי מבנים הצמודים לו או מכוסה בעפר.
בשלב הראשון של המחקר סרקו החוקרים את הכותל בסורק לייזר שדגם מיליוני נקודות על הקיר. כך הם יכלו ליצור דגם תלת־ממדי של הכותל ולאבחן במדויק את האזורים שבהם חלה בליה מואצת. עד מהרה התברר כי באבנים מסוימות קצב הבליה מהיר עד פי 100 מבאבנים שלידן. כך שבעוד חלק מהאבנים איבדו רק מילימטרים ספורים מגודלן מאז הקמת הקיר לפני 2,000 שנה, אבנים אחרות איבדו עשרות סנטימטרים. הבליה הזאת יצרה את החריצים שבהם נוהגים להטמין פתקים.
הכותל המערבי. סורק לייזר דגם מיליוני נקודות על הקיר. צילום: אוליבייה פיטוסי
בשלב השני של המחקר בדקו החוקרים את ההבדלים בין האבנים. הם מצאו שני סוגי אבנים: שניהם נחצבו מאבני גיר מסביבת הרי ירושלים, אך האבנים שהתבלו מהר יותר בנויות מגבישי גיר קטנים, שקוטרם מספר מיקרונים (כעשירית מעובי שערת אדם), ואילו האבנים העמידות יותר עשויות מגבישי גיר גדולים בהרבה, בקוטר של כ-50 מיקרון (כעובי שערת אדם). ההבדל הזה, שלא נראה לעין בלתי מזוינת, הופך דרמטי במפגש בין האבן למי גשמים.
החוקרים אספו דגימות מאתרי החציבה המשוערים של אבני הכותל, ובחנו את תהליכי הבליה במעבדה. הם אף גילו תהליך בליה לא מוכר של אבן גיר, שבו לא רק שהגיר מתמוסס במי הגשמים, אלא שגבישי האבן מתפוררים וניתזים מהסלע בזמן המפגש עם המים. כלומר, תהליך בליה פיזיקלי בנוסף לבליה הכימית.
לפני כשנתיים, בעקבות חפירת הצלה של רשות העתיקות בצפון ירושלים התגלתה מחצבת אבן גדולה שמתוארכת לימי בית שני - תקופת הקמת הכותל המערבי. המחצבה שנחשפה בתוואי בנייתו של כביש מספר 21 בין השכונות שועפט ורמת שלמה, שוכנת באזור גבוה יותר מהעיר העתיקה, ועל כן העריכו הארכיאולוגים שקל היה לשנע את האבנים הענקיות משם למפעלי הבנייה הענקיים של הורדוס. הגיאולוגים, בעקבות הארכיאולוגים, בחנו את הסלעים באזור הזה.
למרות שקשה להבחין בהבדל בין שני סוגי האבן שנמצאו, מאמין ד"ר עמנואל כי חוצבי האבנים בתקופת בית שני כן הבחינו בו: "זה סוג פחות איכותי, אבל בכל זאת חצבו אותו. כנראה שהקבלן של הורדוס רימה אותו", הוא אומר.
בינתיים, להערכת החוקרים, אין סיבה לדאוג ליציבותו של הכותל או להתפוררות מוחלטת של האבנים המרכיבות אותו. גודלן העצום של האבנים מבטיח שגם במאות הבאות יחזיק הקיר מעמד. אבל בדורות הבאים, לדברי עמנואל, יהיה צורך לפתח חומר פולימרי שיוחדר לסלע ויאט את קצב ההתפוררות של האבנים הרגישות יותר.
עד אז יהיה צורך גם לפתור את הבעיה ההלכתית שכן רב הכותל, הרב שמואל רבינוביץ, קבע שאסור לצפות את אבני הכותל בחומרי הגנה. עם זאת, המחקר עתיד לסייע בהגנה על אתרי עתיקות אחרים בארץ. תוצאת לוואי נוספת של המחקר היא שבידי החוקרים יש עתה קובץ מחשב שמאפשר להדפיס את הכותל המערבי ברמת דיוק גבוהה ביותר במדפסת תלת־מימד.
ניר חסון
"זה התחיל משאלה פשוטה, הסתכלנו על הכותל וראינו שיש אזורים שממש מתפוררים ויש אזורים אחרים שבכלל לא השתנו. כביכול, הכל עשוי אבן גיר, ולא הבנו למה יש אזורים כאלו ואזורים אחרים. התחלנו לחקור את השאלה הזו", מסביר ד"ר סימון עמנואל שערך את המחקר בנושא יחד עם יעל לוינסון, שניהם חוקרים מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקרם פורסם לאחרונה בכתב העת Geology, מכתבי העת המובילים בתחום הגיאולוגיה בעולם.
מעבר לחשיבות הדתית של הקיר, יש לכותל יתרונות מדעיים רבים: אין בעולם עוד קיר אבנים גדול כל כך שעומד 2,000 שנים ושההיסטוריה שלו ידועה לפרטי פרטים. כך למשל, יודעים המדענים מתי היה הקיר חשוף לפגעי האקלים ומתי היה מוגן על ידי מבנים הצמודים לו או מכוסה בעפר.
בשלב הראשון של המחקר סרקו החוקרים את הכותל בסורק לייזר שדגם מיליוני נקודות על הקיר. כך הם יכלו ליצור דגם תלת־ממדי של הכותל ולאבחן במדויק את האזורים שבהם חלה בליה מואצת. עד מהרה התברר כי באבנים מסוימות קצב הבליה מהיר עד פי 100 מבאבנים שלידן. כך שבעוד חלק מהאבנים איבדו רק מילימטרים ספורים מגודלן מאז הקמת הקיר לפני 2,000 שנה, אבנים אחרות איבדו עשרות סנטימטרים. הבליה הזאת יצרה את החריצים שבהם נוהגים להטמין פתקים.
הכותל המערבי. סורק לייזר דגם מיליוני נקודות על הקיר. צילום: אוליבייה פיטוסי
בשלב השני של המחקר בדקו החוקרים את ההבדלים בין האבנים. הם מצאו שני סוגי אבנים: שניהם נחצבו מאבני גיר מסביבת הרי ירושלים, אך האבנים שהתבלו מהר יותר בנויות מגבישי גיר קטנים, שקוטרם מספר מיקרונים (כעשירית מעובי שערת אדם), ואילו האבנים העמידות יותר עשויות מגבישי גיר גדולים בהרבה, בקוטר של כ-50 מיקרון (כעובי שערת אדם). ההבדל הזה, שלא נראה לעין בלתי מזוינת, הופך דרמטי במפגש בין האבן למי גשמים.
החוקרים אספו דגימות מאתרי החציבה המשוערים של אבני הכותל, ובחנו את תהליכי הבליה במעבדה. הם אף גילו תהליך בליה לא מוכר של אבן גיר, שבו לא רק שהגיר מתמוסס במי הגשמים, אלא שגבישי האבן מתפוררים וניתזים מהסלע בזמן המפגש עם המים. כלומר, תהליך בליה פיזיקלי בנוסף לבליה הכימית.
לפני כשנתיים, בעקבות חפירת הצלה של רשות העתיקות בצפון ירושלים התגלתה מחצבת אבן גדולה שמתוארכת לימי בית שני - תקופת הקמת הכותל המערבי. המחצבה שנחשפה בתוואי בנייתו של כביש מספר 21 בין השכונות שועפט ורמת שלמה, שוכנת באזור גבוה יותר מהעיר העתיקה, ועל כן העריכו הארכיאולוגים שקל היה לשנע את האבנים הענקיות משם למפעלי הבנייה הענקיים של הורדוס. הגיאולוגים, בעקבות הארכיאולוגים, בחנו את הסלעים באזור הזה.
למרות שקשה להבחין בהבדל בין שני סוגי האבן שנמצאו, מאמין ד"ר עמנואל כי חוצבי האבנים בתקופת בית שני כן הבחינו בו: "זה סוג פחות איכותי, אבל בכל זאת חצבו אותו. כנראה שהקבלן של הורדוס רימה אותו", הוא אומר.
בינתיים, להערכת החוקרים, אין סיבה לדאוג ליציבותו של הכותל או להתפוררות מוחלטת של האבנים המרכיבות אותו. גודלן העצום של האבנים מבטיח שגם במאות הבאות יחזיק הקיר מעמד. אבל בדורות הבאים, לדברי עמנואל, יהיה צורך לפתח חומר פולימרי שיוחדר לסלע ויאט את קצב ההתפוררות של האבנים הרגישות יותר.
עד אז יהיה צורך גם לפתור את הבעיה ההלכתית שכן רב הכותל, הרב שמואל רבינוביץ, קבע שאסור לצפות את אבני הכותל בחומרי הגנה. עם זאת, המחקר עתיד לסייע בהגנה על אתרי עתיקות אחרים בארץ. תוצאת לוואי נוספת של המחקר היא שבידי החוקרים יש עתה קובץ מחשב שמאפשר להדפיס את הכותל המערבי ברמת דיוק גבוהה ביותר במדפסת תלת־מימד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה