בשבת 12.7, לפנות בוקר דיווחנו:
ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושר הביטחון משה (בוגי) יעלון, העמידו מול החמס את חיל האוויר, אבל לא את צה''ל.
כל יום שעובר מאז החל מבצע 'צוק איתן', ביום ג' 8.7, הולך ומתברר, כי למרות הדיבורים האינסופיים של אלופים לשעבר, מומחים, ופרשנים משועממים, על מעלותיה וחסרונותיה של 'כניסה קרקעית' לרצועה, כי לא תהייה כניסה כזו.
אפשר היה להבין זאת, מההתקררות הגלויה שנשבה כלפי פעולה כזו מדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני ביום חמישי, וביום שישי 11.7 בצהרים, מדברי הרמטכ''ל רב אלוף בני גנץ, אשר אמר בפירוש לחיילים, כי הוא מחכה להוראה כזו מהדרג המדיני. במילים אחרות, לרמטכ''ל אין הוראה כזו.
נתניהו שדיבר אחריו, במסיבת עיתונאים אפילו לא טרח לענות לגנץ, ורק אמר את המשפט הסתמי 'כי אנו נערכים לכל האפשרויות', כאילו לא ברור שזה תפקידם של הממשלה וצה''ל להיערך לקראת כל האפשרויות.
במילים אחרות, ראש הממשלה החליט בינתיים, כי מאחר ומערכת היירוט 'כיפת ברזל', המופעלת על ידי חיל האוויר, חוסמת את מטר הטילים שהחמס ממטיר על ישראל, והפגיעות בנפש וברכוש מועטים ביותר, כי רק מטוסי חיל האוויר ימשיכו לפעול נגד מטרות החמס, בעוד צה''ל לא ייכנס לרצועת עזה ויבצע נגדו פעולה קרקעית רחבה.
זו היא למעשה אותה מדיניות בה נתניהו נקט נגד החמס, במבצע 'שובו בנים'.
במשך המחצית השנייה של יוני, הזרים נתניהו 10 חטיבות של צה''ל ליהודה ושומרון, כדי לפעול נגד החמס, תגמול על חטיפתם ורציחתם של גיל-עד שער, נפתלי פרנקל, ואיל יפרח ז''ל, רק כדי שהמבצע יגווע מיד לאחר מציאתם גופותיהם ב-27.6.
תשומת ליבה של דעת הקהל הישראלית הוסטה מהענשת החמס על רצח הנערים ביהודה, לטובת מבצע 'צוק איתן'-ברצועה.
במילים אחרות, החמס יכול היה להבין פעמיים בשבועיים האחרונים, כי צה''ל לא יפעל נגדו קרקעית בצורה נרחבת, לא ביהודה ושומרון, ולא בעזה.
כאשר אומרים 'בצורה נרחבת' פירוש הדבר, כי עדיין קיימת אפשרות מצומצמת, של פעולה קרקעית מוגבלת, כמו תקיפה של מטרה, או כמה מטרות מצומצמות של החמס בעזה, על ידי כוחות מיוחדים.
בדבריו במסיבת העיתונאים ביום ו', הודה נתניהו לראשונה בפומבי, כי כוחות אל קעידה מקיפים את ישראל ממזרחה- עיראק וירדן, צפונה- סוריה ולבנון, ומדרומה-רצועת עזה וחצי האי סיני.
כאשר ראש הממשלה אמר-קבע דברים אלה, אפשר היה לחשוב כי הוא עומד לדבר על החמס, כעל חלק בלתי נפרד של איום טרור אזורי זה על ישראל, וכי הוא יפרט מה הוא מתכוון לעשות נגד איום זה. אולם נתניהו הטה מיד את דבריו לכיוון יהודה ושומרון, כאשר אמר, כי במצב כזה אסור להוציא את ביטחון אזורים אלה מידי צה''ל, ואסור לאפשר לחמס לעבור לפעול בגדה, משום שהוא יקים שם 100 מובלעות זהות לרצועת עזה.
בכך הניח נתניהו בדברים אלה את היסוד לפתרון הפוליטי של מבצע 'צוק איתן': הימנעות צה''ל מכניסה קרקעית לתוך רצועת עזה, והימנעות מריסוק החמס, תמורת הסכמה בינלאומית-פלסטינית-ערבית שהביטחון בבקעת הירדן, ביהודה ושומרון יישאר בידי צה''ל.
לכך התכוון נתניהו כאשר תיאר את שיחותיו עם שורה של מנהיגים בעולם, כולל הנשיאים אובמה ופוטין, 'כטובות', וקבע כי 'שום לחץ בינלאומי לא ימנע מאיתנו (ישראל) מלפעול נגד ארגון טרור שקורא להשמידנו'. 'אנחנו נמשיך להגן בנחישות ובתבונה על העורף שלנו, שזה אזרחי מדינת ישראל', קבע נתניהו.
במילים אחרות, נתניהו מוכן לאפשר לחמס, לאחר שחלק מתשתיותיו ברצועת עזה נהרסו, להמשיך ולמשול שם כשהוא מוחלש ומוקף בסוללות 'כיפת ברזל', תמורת הסכמה בינלאומית-ערבית להשארת צה''ל ביהודה ושומרון, כמגן אזורי מפני אל קעידה בסוריה, לבנון, ירדן, ועיראק.
זה מהלך אסטרטגי מעניין, שספק רב באם יהיה לו תומכים רבים מחוץ לירושלים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושר הביטחון משה (בוגי) יעלון, העמידו מול החמס את חיל האוויר, אבל לא את צה''ל.
כל יום שעובר מאז החל מבצע 'צוק איתן', ביום ג' 8.7, הולך ומתברר, כי למרות הדיבורים האינסופיים של אלופים לשעבר, מומחים, ופרשנים משועממים, על מעלותיה וחסרונותיה של 'כניסה קרקעית' לרצועה, כי לא תהייה כניסה כזו.
אפשר היה להבין זאת, מההתקררות הגלויה שנשבה כלפי פעולה כזו מדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני ביום חמישי, וביום שישי 11.7 בצהרים, מדברי הרמטכ''ל רב אלוף בני גנץ, אשר אמר בפירוש לחיילים, כי הוא מחכה להוראה כזו מהדרג המדיני. במילים אחרות, לרמטכ''ל אין הוראה כזו.
נתניהו שדיבר אחריו, במסיבת עיתונאים אפילו לא טרח לענות לגנץ, ורק אמר את המשפט הסתמי 'כי אנו נערכים לכל האפשרויות', כאילו לא ברור שזה תפקידם של הממשלה וצה''ל להיערך לקראת כל האפשרויות.
במילים אחרות, ראש הממשלה החליט בינתיים, כי מאחר ומערכת היירוט 'כיפת ברזל', המופעלת על ידי חיל האוויר, חוסמת את מטר הטילים שהחמס ממטיר על ישראל, והפגיעות בנפש וברכוש מועטים ביותר, כי רק מטוסי חיל האוויר ימשיכו לפעול נגד מטרות החמס, בעוד צה''ל לא ייכנס לרצועת עזה ויבצע נגדו פעולה קרקעית רחבה.
זו היא למעשה אותה מדיניות בה נתניהו נקט נגד החמס, במבצע 'שובו בנים'.
במשך המחצית השנייה של יוני, הזרים נתניהו 10 חטיבות של צה''ל ליהודה ושומרון, כדי לפעול נגד החמס, תגמול על חטיפתם ורציחתם של גיל-עד שער, נפתלי פרנקל, ואיל יפרח ז''ל, רק כדי שהמבצע יגווע מיד לאחר מציאתם גופותיהם ב-27.6.
תשומת ליבה של דעת הקהל הישראלית הוסטה מהענשת החמס על רצח הנערים ביהודה, לטובת מבצע 'צוק איתן'-ברצועה.
במילים אחרות, החמס יכול היה להבין פעמיים בשבועיים האחרונים, כי צה''ל לא יפעל נגדו קרקעית בצורה נרחבת, לא ביהודה ושומרון, ולא בעזה.
כאשר אומרים 'בצורה נרחבת' פירוש הדבר, כי עדיין קיימת אפשרות מצומצמת, של פעולה קרקעית מוגבלת, כמו תקיפה של מטרה, או כמה מטרות מצומצמות של החמס בעזה, על ידי כוחות מיוחדים.
בדבריו במסיבת העיתונאים ביום ו', הודה נתניהו לראשונה בפומבי, כי כוחות אל קעידה מקיפים את ישראל ממזרחה- עיראק וירדן, צפונה- סוריה ולבנון, ומדרומה-רצועת עזה וחצי האי סיני.
כאשר ראש הממשלה אמר-קבע דברים אלה, אפשר היה לחשוב כי הוא עומד לדבר על החמס, כעל חלק בלתי נפרד של איום טרור אזורי זה על ישראל, וכי הוא יפרט מה הוא מתכוון לעשות נגד איום זה. אולם נתניהו הטה מיד את דבריו לכיוון יהודה ושומרון, כאשר אמר, כי במצב כזה אסור להוציא את ביטחון אזורים אלה מידי צה''ל, ואסור לאפשר לחמס לעבור לפעול בגדה, משום שהוא יקים שם 100 מובלעות זהות לרצועת עזה.
בכך הניח נתניהו בדברים אלה את היסוד לפתרון הפוליטי של מבצע 'צוק איתן': הימנעות צה''ל מכניסה קרקעית לתוך רצועת עזה, והימנעות מריסוק החמס, תמורת הסכמה בינלאומית-פלסטינית-ערבית שהביטחון בבקעת הירדן, ביהודה ושומרון יישאר בידי צה''ל.
לכך התכוון נתניהו כאשר תיאר את שיחותיו עם שורה של מנהיגים בעולם, כולל הנשיאים אובמה ופוטין, 'כטובות', וקבע כי 'שום לחץ בינלאומי לא ימנע מאיתנו (ישראל) מלפעול נגד ארגון טרור שקורא להשמידנו'. 'אנחנו נמשיך להגן בנחישות ובתבונה על העורף שלנו, שזה אזרחי מדינת ישראל', קבע נתניהו.
במילים אחרות, נתניהו מוכן לאפשר לחמס, לאחר שחלק מתשתיותיו ברצועת עזה נהרסו, להמשיך ולמשול שם כשהוא מוחלש ומוקף בסוללות 'כיפת ברזל', תמורת הסכמה בינלאומית-ערבית להשארת צה''ל ביהודה ושומרון, כמגן אזורי מפני אל קעידה בסוריה, לבנון, ירדן, ועיראק.
זה מהלך אסטרטגי מעניין, שספק רב באם יהיה לו תומכים רבים מחוץ לירושלים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה