הארץ: כוחותינו או מחבלי החמאס מי יותר מוסרי?

המערכה הנוכחית בעזה היא התנגשות לא רק בין צה"ל לחמאס אלא גם בין מבחן הכוונה למבחן התוצאה. ניסוי מעניין בהשקעה כספית יכול ללמד הרבה על רציונליות, מוסר וניצחון תודעתי

אייל וינטר 

מהו המבחן החשוב - מבחן הכוונה או מבחן התוצאה? אנו מתחבטים בשאלה זו בצמתים שונים של חיינו, ובעיקר כשאנו מתבקשים להעריך את אופיו של אדם אחר ואת יחסנו אליו. מתברר שיש לנו הישראלים חילוקי דעות עם הפלסטינים בעניין זה. אנו טוענים שמבחן הכוונה חשוב יותר. כוונת חמאס היא לפגוע באזרחי מדינת ישראל ללא הבחנה: אזרח כאיש צבא, תינוק כבוגר. צה"ל, לעומת זאת, עושה מאמץ כדי למנוע פגיעה בחפים מפשע. הפלסטינים יטענו: לא! מבחן התוצאה הוא הקובע. אתם הישראלים גביתם מאיתנו מחיר כבד ביותר - מאות הרוגים ופצועים, ביניהם ילדים רבים. גם אם לא התכוונתם לכך, נטלתם הרבה יותר חיים של חפים מפשע מאיתנו במערכה זו.

גם אנו הישראלים איננו מבטלים לחלוטין את מבחן התוצאה. אני מעריך שאם כיפת ברזל היתה פחות יעילה והיו לנו הרבה יותר נפגעים, מספר הנפגעים הפלסטינים היה אף הוא גבוה בהרבה.

למרות תחושת הבטן שעמדה מוסרית צריכה להישפט רק על פי מבחן הכוונה, המציאות אחרת לגמרי ואנו נותנים משקל רב ולפעמים אפילו רב יותר למבחן התוצאה. ידידי אלדו רוסטוקיני מאוניברסיטת מינסוטה בארצות הברית שלח אלי לאחרונה את עבודתו שבמרכזה ניסוי שערך בעניין זה. בניסוי השתתפו כל פעם שני משתתפים: "משקיע" ו"וסוכן השקעות". סוכן ההשקעות התבקש להחליט עבור המשקיע על אחד משני אפיקי השקעה: אפיק שבו מקבל המשקיע 50 דולר בוודאות (אפשרות א') או אפיק שבו מקבל המשקיע 100 דולר או 40 דולר, בהתאם לתוצאת הטלת מטבע - בסיכוי 50% לכל אחת מהאפשרויות (אפשרות ב').

לאחר שקיבל המשקיע את כספו בהתאם לתוצאה, הוא נדרש להחליט אם סוכן ההשקעות שלו יקבל 10 דולר או 20 דולר. תשלום זה לא נעשה מכיסו של המשקיע אלא מקופת הניסוי. רובנו היינו מעדיפים את אפיק ההשקעה המסוכן המעניק 70 דולר בממוצע, במקום סכום של 50 דולר באפיק הבטוח, ומבטיח תשלום של 40 דולר לפחות. ואכן, באופן בלתי מפתיע היה זה אפיק ההשקעה שבו בחרו רוב הסוכנים. אך החלטות המשקיעים על גובה התגמול שיקבלו סוכני ההשקעה היו מפתיעות יותר. החלטות אלו הושפעו בעיקר ממבחן התוצאה. אם המטבע נפל על הצד הנכון, והמשקיע קיבל 100, הוא העניק לסוכן בדרך כלל 20 דולר, אך אם מזלו של המשקיע לא שפר והוא נאלץ להסתפק ב–40 דולר, הוא העניש את הסוכן וקבע ששכרו יהיה רק 10 דולר, אף על פי שהוא עצמו אינו משלם את השכר.

האם עונש זה מוצדק? הרי הסוכן פעל מתוך כוונה להיטיב וקיבל החלטה נכונה. כמו כן, לסוכן אין יכולת להשפיע על תוצאת ההגרלה, מדוע שייענש? עקרונות המוסר שלנו, כך מתברר, אינם נקבעים אך ורק על פי הלוגיקה והרציונליות, למערכת הרגשית שלנו יש השפעה רבה עליהם. בעוד שמבחן הכוונה עובד ברמה השכלית, במבחן התוצאה מעורב גם הרגש. הענישה שנקט המשקיע כלפי הסוכן הנה בעיקרה תגובה רגשית והיא אינה עומדת במבחן לוגי של עיקרון מוסרי. הסיבה האחרת לכך שאנו נותנים משקל רב למבחן התוצאה היא שכוונה נתפסת כפוטנציאל בעוד שהתוצאה הנה מוחשית וודאית.

התובנה המתקבלת בניסוי של רוסטוקיני מציעה הסבר לביקורת שישראל סופגת לנוכח התמונות הקשות המגיעות מעזה. היא מסבירה מדוע הראיות שישראל מציגה בעניין מפלס הרשע של חמאס וכוונותיו אינן מועילות להפחתת ביקורת זו. במבחן התוצאה ראיות אלו אינן רלבנטיות. תובנה זו גם מסבירה מדוע צילומי הווידיאו ההייטקיסטיים שצה"ל מפרסם בכל מקרה של סיכול ממוקד גורמים נזק ולא תועלת מהבחינה ההסברתית. גישת הסברה יעילה הרבה יותר מזו של צילומי האוויר של צה"ל, היא זו המציגה את סבלם של אזרחי ישראל ואת העובדה ששגרת החיים בישראל השתבשה.

אחד מחברי במרכז לחקר הרציונליות הציע בשיחה שקיימנו על העימות הנוכחי, שישראל תפתח מכשור מתוחכם אשר יפעיל אוטומטית טיל משטחנו לעבר מקור הירי של כל טיל שנורה מעזה לעברנו, ללא מגע יד אדם וללא שיקול דעת אנושי. במצב זה, כך טען חברי, נוכל לטעון שהטיל הישראלי בעצם נורה על ידי חמאס ולא על ידינו. אבל אני, כאמור, מסופק. בשיטה זו תקבל ישראל ציון גבוה טיפה יותר במבחן הכוונה, אבל ציון הרבה יותר נמוך במבחן התוצאה.

אייל וינטר הוא פרופסור לכלכלה במרכז לחקר הרציונליות ומחבר הספר "רגשות רציונליים"