יום שישי, 23 במאי 2014

חשיפה! תחקיר: למה הסוטה הידוע חיים שאולזון בעד סוטי מין למיניהם ? על מה הוא מנסה לחפות?

אם אתם באמת רוצים לדעת.

תקראו את ספרה של פטסי היימנס מעמוד 259.

אז תבינו הכל בכל מכל כל.


גועל נפש של בן אדם(?)

למה האשה שכתבה את הספר אמינה יותר ממנו?

ההבדל הוא שהיא כתבה ספר, לא תחת מעטה אנונימי. ויש ביכולתו לתבוע אותה.

מאז יצא הספר, כמדומני באיזור 1999 עד היום הוא לא עשה כך.

ולכן כיום שהוא מאשים בשקרים וכזבים את כל העולם ואשתו,(חוץ מאת עצמו) תחת מעטה של קבלת חומר אנונימי, שתמיד יוכל לטעון כי זה לא הוא. עם כל זה נוהגים בו ביושר, ולא כותבים אנונימי, אלא בסה"כ מביאים ציטוט מספר גלוי, וניתנת לו האפשרות להוכיח את חפותו ע"י הגשת תביעה נגדה.

מה רע בכך?

ועוד דבר.

למה היא יותר אמינה?

כי לה אין שום אינטרס כמו הטינופת הזה שכולו מלא אינטרסים ורצון לגרוף קופה.

היא כשהוציאה את הספר בזמנו, לא היתה אמורה לדעת שאחרי כ"כ הרבה שנים יהיה מי שישמח לחשוף את פרצופו, מאיפה היא ידעה לכתוב בדיוק עליו? למה לא כתבה עליך או עלי?

אתה מכיר את הפסוק "שלח ידיו בשלומיו חילל בריתו"?

אז הנה ההוכחה!

הכריכה של הספר

הכריכה החיצונית

תיאור מעשי הזוועה של הסוטה שאולזון



האשה שכתבה הספר קוראים לה פטסי היימנס הגיע מבלגיה ביחד עם כומר והיתה בישראל בשביל החגים של הנוצרים פגשה חייל ולקח אותה למלון המלך דוד ובשבת הלכה לבית לחם ולא מצאה את מי שחיפשה שם והלכה ברגל לכותל ופגשה שם את החייל חיים ירדן.
הוא התאהב בה והיא שיקרה את הכומר שלא יכולה לעזוב המלון ונשארה עם החייל שהתאכזר אליה ונולדו לה 3 ילדים ממנו. הם התגרשו והוא רצה לקבל את הילדים לרשותו וחטף הילדים וחזר בתשובה. חיפשה אותו וברח לאמריקה.
היא מצאה רב שאמר לה שבעלה בלונדון. חיפשה בלונדון בשכונת סטמפורד היל ואמרה על ילדה מסוימת שהיא הבת שלה ולפי בדיקת די אן איי הוכח שזאת לא הבת שלה וחזרה לאמריקה והרב גרינברג אמר לה שיש אדם בשם חיים שאולזון ואולי היא תפרסם מודעה בעיתון שלו שמחפשת את ילדיה. (הסיפור עם שאולזון בדפים ממספר 259 כמה דפים) וששאולזון יעזור לה.
כתבה ששאולזון פתח עיתון בשם פנים חדשות ופעם הוא קיבל מכות. היה לו משרד בברוקלין לפני עשר שנים כשהיה בן 53.

קטע (מתורגם) מתוך ספרה של פטסי היימנס TORN MY HEART 

שאולזון היה חם ומסביר פנים… שאולזון התרברב כי ניסיונו כעיתונאי בקהילה החרדית והעובדה שהוא היה חרדי אך שייך לסאטמר, נתנו לו גישה למידע שהיה בלתי אפשרי לאחרים למצוא. הוא רמז שהוא יכול לנצל את קשריו כדי לעזור לי למצוא את הילדים. אבל זה היה ברור שהוא רוצה את הכסף מראש.

עד עכשיו הייתי רגילה לבקשה מעין זו והייתי זהירה. עניתי לו את התשובה הרגילה שלי: "אין לי כסף, תשכח מזה. אם אתה בא עם מידע ממשי, אז אני יכולה לתת לך כסף, הייתי מוצאת דרך להלוות מהבנק".

במבט מהורהר, שאולזון אמר שהוא ישקול את דברי. זמן קצר לאחר מכן הוא התקשר אלי לבית של סאבין וביקש לקבוע פגישה שנייה, ואמר במסתוריות: "אולי נוכל למצוא דרך אחרת…".

כשהגעתי לפגישה, שאולזון לחץ את ידי בשקיקה. הוא פינה את משרדו מאנשים אחרים, שהיו מאוד מופתעים. בעקרון אסור לנו להיפגש רק שנינו ביחד. ואז פתאום הבנתי, כפי שאומרים בצרפתית, שהוא "אוכל אותי עם העיניים שלו".

"מצאתי את הדרך לעזור לך", הוא הכריז. הוא הסביר את התכנית שלו באיטיות כשהוא מדבר גם באנגלית וגם בעברית, בורר את מילותיו בקפידה. ממה שיכולתי להבין, הוא התיימר להיות די מוצלח בתחום הסחיטה באיומים. הוא הסביר כי בכל פעם שהוא חושד באנשי מפתח חסידים שבוגדים בנשותיהם, או לפעמים להיפך, הוא עוקב אחרי הגבר הנואף, בדרך כלל בלילה, ואוסף את הראיות הנחוצות. ואז הוא דורש תשלום. "אם הם לא משלמים", הוא התפאר, "אני שם את זה בעיתון".

לא יכולתי להאמין למה ששמעתי. כאשר שאולזון לקח הפסקה ועזב את החדר לכמה רגעים. הכנסתי את ידי לתיק כדי להוציא טישו, מצאתי באצבעותי את כפתור ההפעלה של הרשמקול שהיה בתיק והפעלתי אותו.

כשהוא חזר, שאולזון המשיך לדבר בהיסוס, מתקדם בצעד קטן, הצעה אחת בכל פעם. בעודו מדבר, הוא מצא דרכים מתוחכמות כדי לחכך את אצבעותיו נגדי או להניח את ידו על כתפי. אני התקשיתי להבין את המשמעות של דבריו. זה היה נשמע כאילו הוא מציע שהוא יממן לי שכירות בדירת מרתף קטנה שבקרבת מקום, שבו הייתי אמורה לשמש עבורו כפילגש, וזאת בתמורה לכל מידע שהוא יגלה עבורי. הוא הצדיק את התאווה שלו: "אנחנו גברים, את יודעת, כמו כל הגברים יש לנו צרכים מסויימים…".

"... את שיקסע", הוא אמר, "אין שום דבר רע בשבילך לשכב עם גברים. כולכם השיקסות עושות את זה ואת יכול לעשות את זה, וזהו זה, זה שום דבר. כל יום אתה יכולה להחליף מגבר לגבר אין שום דבר רע בכך. הנשים שלנו לא יכולות, אבל אתן יכולות".

אז עלה בראשי התבטאות גסה ששמעתי בישראל: "זו מצווה ל****** שיקסה". אני היה כל כך המומה מההצעה שהשפלתי את עיניי כלפי מטה ומלמלתי: "זה לא תמיד ככה. אנחנו לא כולנו ככה".

"ובכן, אין לך כל כך הרבה חוקים לשמור, זה לא כל כך חשוב לך".

אחרי שהוא לימד אותי באופן אישי את האמנות של להיות פילגש חסידית, הוא הסביר שאני אמורה להיות משולבת כעובדת ניקיון בביתו של הרבי מסאטמר, זה יהיה הכי מוצלח. הוא אמר שעלי להציג את עצמי כנערה פולנית שלא מבינה עברית ויידיש. אני לא צריכה לדבר, שמא המבטא הצרפתי שלי יבגוד בי. שאולזון המשיך: "ואני אלמד אותך איך לפתות גבר חסידי, מפני שלא מפתים גברים חסידיים באותה הדרך שמפתים גברים נוצרים. וזאת על ידי עשיית דברים קטנים, כאשר האישה לא נמצאת. ואז, כשאת בטוחה שהאיש מבין שאת רוצה לפתות אותו, את תלך איתו למיטה, ולאחר זמן מה, תנסי לקחת אותו למיטה במקום אחר, ואנחנו נשים וידאו שם, ואנחנו נשים את הכל בווידאו ואנו לסחוט אותו...", סיים שאולזון בסיפוק ובקול תרועה.


תגובה 1: